'מי שיצא למדינת הים, ובא הוא ואשתו ובניו, ואמר: זו היא אשתי ואלו הם בניה, אין צריך להביא ראיה, לא על האישה ולא על הבנים' - ומטעם זה נראה, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא, כביכול, עם ישראל מגלות מצרים, חונים על הים, אז החיה את יעקב להיות שם עמהם, כדרשת רבותינו זיכרונם לברכה: 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים - ישראל סבא'. ויעקב מדוע היה שם? - אבל תדע ששר של מצרים טען על ישראל בים: אין אלו בניך, ריבונו של עולם, שנטמעו במצרים, ואם בגופם היום שולטים בנשותיהם לא כל שכן, ואם כן מדוע שונים אלו מאלו. לכך העמיד ה' את יעקב לשם, שיעקב לא מת ואמר: זו היא אשתי שיצאתי עמה לגלות. ... וגם לעתיד כשיקבץ הקדוש ברוך הוא נפוצות נדחי עמו ישראל מגלות, אז יחיה האבות העולם, והמה יבואו בראש גולים, כאשר דבר ליעקב בירידתו למצרים: 'אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה' - לעתיד להיותם קיימים, ולא יהיה קטרוג על בני ישראל להביא ראיה עליהם, לא על האישה ולא על הבנים. כן לעתיד, יבואו האבות בראש גולים, וישראל יהיו כרוכים אחריהם, ויאמר הקדוש ברוך הוא: זו היא האישה אשר הלכתי עמה למדינת הים, זעפת האומות, ואלו הן בניה, בני בחירי, בני ידידי, כולו זרע אמת, אנוכי נטעתים וברחמים אקבצם, במהרה בימינו אמן ואמן.