חכם משה סתהון דבח


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תש"פ דצמבר 2019 >
אבגדהוש
ג/1ד/2ה/3ו/4ז/5ח/6ט/7
י/8יא/9יב/10יג/11יד/12טו/13טז/14
יז/15יח/16יט/17כ/18כא/19כב/20כג/21
כד/22כה/23כו/24כז/25כח/26כט/27ל/28
א/29ב/30ג/31    
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שמי שנדב לבו, אם היה בידו, נחשב כמי שהביאו.
מי שנדב בלבו להביא נדבה לבית הכנסת, ומחמת שדחוקה לו השעה לא הביא, בוודאי זה הינו כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'מחשבה טובה בישראל, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה'.
וראיה לזה מהבאת נדבת המשכן ... ואמר: 'כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם, להביא לכל המלאכה אשר צוה ה', לעשות ביד משה, הביאו בני ישראל נדבה לה''. - לכאורה פסוק זה כולו מיותר, מאחר שכבר פרט הכתוב נדבת כל אחד ואחד, האנשים והנשים והנשיאים, מה מוסיף עוד הכתוב הזה לומר: 'כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם' ... אמנם אחר שפרט הכתוב נדבת כל אחד ואחד, שהביא ממשה, שנמצא בידו: זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן ועורות אלים ועצי שטים, הוסיף הכתוב לומר, שכל איש ואשה שלא היו בידם שום דבר, 'כי לא יחדל אביון בקרב הארץ', והיה חושב בלבו, שמי ייתן ויהיה בידו להביא מכל המלאכה זהב וכסף ונחושת, צרפו הכתוב מחשבת לבו כאילו הביאו בפועל, כדרך בני ישראל, שמחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. וזה אומרו: 'כל איש ואשה אשר נדב לכם אותם להביא לכל מלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה' - אף על פי שלא הביאו בפועל, אלא שנדב לבו להביא אם היה בידו, קרא כאן: 'הביאו בני ישראל נדבה לה'' - בפועל.
קהלת משה, חלק ראשון, דף קמ"ח עמ' א, דפוס אליהו חי בן אברהם ששון, ארם צובה, תרל"ג (1873).

subscribe
subscribe