'ויאמר ה' א-להים: לא טוב היות האדם לבדו' - שעל ידי שהיא דבוקה לו מאחוריו, נראה כאילו הוא לבדו, ועוד שאינה עזר לו כשהיא דבוקה לו מאחוריו, אלא 'אעשה לו עזר' - שתהיה בעזרו על ידי שתהיה 'כנגדו' - דהיינו: כנגד פניו, כמו 'שוויתי ה' לנגדי תמיד' - שהוא כנגד פניו. ...
או בהקדים מה שכתב הרב 'יד יוסף': ... אמנם להיות אמת, שהקדוש ברוך הוא נתן, ואינו מכיר הטוב, ואמר ריחיים בצווארו, והוא המחטיאו ומטרידו מן העיון, וכמו שאמר אדם הראשון: 'האישה אשר נתת עמדי' - שהקדוש ברוך הוא נתן אותה לטובתו, והאדם קרא תיגר עליה. ... והמון העם חושבים וסוברים היפך, כי נראה להם שנמשך נזק לאדם בחברת האישה. עיין שם.
וזה כוונת הכתוב: 'ויאמר ה' א-להים: לא טוב היות האדם לבדו' - אלא הטוב הוא 'אעשה לו עזר', וזאת הסברה היא 'כנגדו' - שהוא כפוי טובה ואומר שהיא לרעתו. או יאמר בהקדם מה שאמר התנא הא-להי: בן ח"י לחופה, ותיבת 'טוב' - בגימטרייה עם הכולל עולה י"ח. וזה כוונת הכתוב: לא בזמן טוב דהיינו שהוא בן י"ח, היות האדם לבדו בלא אישה, אלא 'אעשה לו עזר כנגדו'.