חכם אנריקה חיים בז'רנו


החכם היומי על לוח השנה:
< חשון ה'תש"פ נובמבר 2019 >
אבגדהוש
     ג/1ד/2
ה/3ו/4ז/5ח/6ט/7י/8יא/9
יב/10יג/11יד/12טו/13טז/14יז/15יח/16
יט/17כ/18כא/19כב/20כג/21כד/22כה/23
כו/24כז/25כח/26כט/27ל/28א/29ב/30

מקצת שבחו

חכם אנריקה חיים בז'רנו נולד לאמו קאלו ולאביו משה בשנת תר"ו (1846) בעיר סטארה זגורה בבולגריה.
ראשית תורתו למד מפי סבו, אבי אמו, החכם יצחק ברוך קלדרון מהעיר פלבן. בשנת תרי"ח (1858) שב לבית הוריו, ולמד בישיבת החכם נסים אלקלעי. בשנת תרכ"ג (1863) הוסמך לרבנות, ושימש ר"מ בישיבה. 
חכם אנריקה חיים בז'רנו נשא לאישה את מרת ריינה לבית אסא, ונולדו להם שלושה בנים וחמש בנות.
בשנת תרכ"ו (1866) עבר לעיר רוסה, שם לימד במלדארי - תלמוד תורה, ובבית הספר אליאנס. בתקופה זו למד בכוחות עצמו שפות רבות ומלבד לדינו ועברית, שלט באנגלית, צרפתית וגרמנית, טורקית, פרסית וערבית.
בשנת תרל"ז (1877) פרצה המלחמה העות'מאנית-רוסית, ותוך כדי פלישת צבא רוסיה לאדמת בולגריה, נהרגה אמו מירי פגז. בשנת תרל"ח (1878) חכם אנריקה חיים בז'רנו ברח, מאימת המלחמה, עם משפחתו לבוקרשט, בירת רומניה. הוא החל לשמש מנהל בית הספר של הקהילה היהודית ספרדית, דרשן ורב הקהילה. בנוסף לימד עברית בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט.
בשנת תר"ן (1890) שוקם בהנהגתו ה'קהל גראנדה', בית הכנסת הספרדי הגדול בבוקרשט, ובשנת תרנ"א (1891) צויד בית הכנסת בעוגב גדול, ובבית הכנסת פעלה מקהלה בניצוחו של המלחין אברהם לוי איבלה, זמר הטנור אלברטו דלה פרגולה, והמנצח יוזף רוזנשטק מהאופרה הרומנית.
חכם אנריקה חיים בז'רנו היה שותף לייסוד חובבי ציון ברומניה, ופעל לתחיית השפה העברית בהגיה הספרדית. הוא כתב מאמרים לכתבי עת ציוניים, ושמו נרשם בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
שמו של חכם אנריקה חיים בז'רנו נודע בין חכמי האומות, והוא ניהל התכתבויות עם אינטלקטואלים בני תקופתו. הוא גם היה מקורב לחצר המלכות, והיה מבאי ביתה של אליסאבטה מלכת רומניה.
בשנת תר"ע (1910) עבר לאדירנה שבתארקיה, במערב טורקיה על גבול בולגריה. הוא שימש רב העיר, והקים בית ספר יהודי. בשנת תר"פ (1920) עבר לאיסטנבול, ונבחר לקיימקאם, ממלא המקום של החכם באשי, הרב הראשי ליהודי טורקיה, חכם חיים נחום אפנדי, שסיים את תפקידו עם הקמת טורקיה המודרנית. 
חכם אנריקה חיים בז'רנו היה מעורה במקהלת המפטירים שפעלה באיסטנבול, וחיבר פיוטים רבים, בתוכם הפיוט 'חדש ימינו כקדם', שהתפרסם בספר 'שירי ישראל בארץ הקודש', שנדפס באיסטנבול בשנת תרפ"א (1921), ומאז זכה לביצועים רבים של שושנה דמארי, ברכה צפירה ואהובה צדוק.
חכם אנריקה חיים בז'רנו נפטר ביום כ' באב בשנת תרצ"א (1931), ומנוחתו כבוד בארנאווטקוי, באיסטנבול. 
בין חיבוריו: 'ארשת החיים' - דרושים, 'תשובה מחיים' - פסקי דין בענייני עגונות, 'חיים בירושלים' - סדר זרעים ומועד לירושלמי 'פיוטים ותחינות' - פיוטים, 'אמונת אומן' - פילוסופיה, 'חיים עד העולם' - מאמרים.


subscribe
subscribe