'והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף'. - עיין פירוש רש"י זיכרונו לברכה: למה נקרא שמה 'חסידה'? - מפני שעושה חסד עם חברותיה. ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה בגמרא ירושלמית: רשעים הם העכברים, שאחרי שאכלו מן האוצר הם קוראים גם לחבריהם שיאכלו גם הם. וקשה אפוא: מדוע החסידה שנותנת לחברותיה לאכול, נחשב לה הדבר לחסד, והיא נקראת 'חסידה'. ואילו העכברים שעושים כמוה, נקראים 'רשעים'. ברם לא קשה אם נשים לב להבדל שביניהם: החסידה נותנת לחברותיה קודם שהיא תאכל, ואילו העכברים אחרי שהם אכלו ושבעו ופטמו את עצמם, אז קוראים לחבריהם לאכול, וזהו ההבדל הגדול. ועוד החסידה נותנת מזונותיה לחברותיה ונקראת 'חסידה', ואילו העכברים גונבים וגוזלים משל אחרים, ולא עוד אלא קודם הם אוכלים ושבעים, ואינם שמים לב לחבריהם הרעבים. וזה מוסר השכל לנותני צדקה וגומלי חסד, ודי למבין ברמזים. ועוד קושיא אם החסידה עושה חסד ונותנת מזונותיה לחברותיה, מדוע בכל זאת היא נמנית בין העופות הטמאים? - אלא כך פרשו לפי שהיא נותנת אך ורק לחברותיה ולמינה, ואינה שמה לב לאלה שאינם בני מינה ואינם חברותיה, על כן החסד שלה אינו שלם, אלא לחצאים, על כן מדה כנגד מדה, ניתן לה שכרה, שניתן לה שם ותואר טוב ונקראת 'חסידה', אבל אינה נמנית בין טהורות, אלא בין טמאות. וזה רמז וסימן מוכן לבני אדם שנותנים צדקה ועושים חסד רק לעדותיהם ובני משפחתם ולא שמים לב לאחרים.