מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד טעם המנהג לומר 'ושם בת אשר שרח' בהבדלת מוצאי שבת.
'ושם בת אשר שרח' - שישנם כמה עדות, בעיקר בני עדות המזרח, הנוהגים לומר זה בהבדלת מוצאי שבת, ותמהתי רבות מנין מקור מנהג זה, והנה זיכני למוצאו על הפסוק: 'רחש ליבי דבר טוב'. וצריך להבין מה זה 'דבר טוב' - התורה כולה מוגדרת כטוב כמו שנאמר: 'ומום אין בך'. המילה 'רחש' היא להצלחה בחיים כידוע ליודעי חן, וזהו שאומר דוד: 'רחש ליבי דבר טוב' - מצאתי את סוד ההצלחה בחיים. וזו כוונת הפסוק, ושם הכינוי, והשם ולאושר: - אשר הוא שרח. וכן 'רחש' אותיות 'שרח', וכן סופי תיבות: 'ממולח טהור קודש' - שרח: כלומר שפטום הקטורת גורם לסתימת המקטרגים, ואשרי העם שככה לו.
חכם שמואל שמאי, על כנפי נשרים, עמ' רנ - רנא, בהוצאת המחבר, ירושלים, תש"ן (1990). מתוך 'החכם היומי'