'וישבתם לבטח בארצכם' - ואין אתם יושבים בטח חוצה לה. 'והשימותי אני את הארץ' - שהאויבים לא ימצאו עליה נחת רוח. 'והבאתי אותם בארץ אויביהם' - אני בעצמי אביאם ואחזירם תחת כנפי. מיום שגלו ישראל מארצם, תמיד שמר אותם ה'. כל מקום שגלו, שכינה עמהם, לנחם אותם ולעודדם בכל צרה וצוקה. איך הצליח עמנו לעבור מדבר גדול ונורא ולהישאר חי וקיים?! ואיך יכולנו לחדש נעורינו לאחר גלות ארוכה, קרוב לאלפיים שנה?! - אנו מרגישים בכל נימי נפשנו, כי הפלא הגדול לא היה במקרה, ו'לולא ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו'.