'סורו נא מעל אהלי האנשים הרעים האלה' - והנה מצאנו במחלוקתו של קורח, שבשביל רשעותם, נפרע הקדוש ברוך הוא מהם, ונבלעו בארץ בעודם חיים, וכל זה גרם להם על היותם במחלוקת ולא באחדות אחת. וכבר ידוע מאמרם זיכרונם לברכה, שההספד שנעשה לצדיק מורה לאחדות, שבהיותם בוכים מתאבלים עליו, שכל ישראל גוף אחד הם ... לא כן כשאדם מתעצל בהספד הצדיק, ולא בא להספידו ולהקריב עליו, זה מורה שאין בו מידת האחדות, אלא, אדרבה, מידתו הוא להחזיק במחלוקת, ולהיות מובדל מחבריו ישראל, ואם כן זה נכנס בסוג רשע וכמידת קרח שעונשו הוא שיבלע גופו בארץ, כעדת קורח. וזהו כוונתם: 'ראוי לקוברו בחייו' - כלומר כיוון שאין בו מידת האחדות, כאמור, נשמע מזה, שכוונתו הוא להחזיק במחלוקת, ואם כן הוא 'ראוי לקוברו בחייו', לא עלינו, כאמור.