ביום השנה היה מנהג, שהיו עושים סיר גודל חמוסטה, והיו מחלקים לשכנים ולעניים, והיו קוראים לזה קורבן לבית. ועוד היה מנהג, שביום שישי היו לוקחים צלחת קובה או לעני או לאיזה תלמיד חכם, וזה קוראים לזה: חלק של מתים, והיה עושים למתים אשכבה. באמצע שבוע, היו אופות הנשים לחם דק, לכבוד שבת, וכך לכל אחד היה לו לחם בבית. כל יום שישי, השמש שהיה לו סל גדול של קני סוף, שהיה עשוי לדבר הזה, היה גובה מכל בית, לחם אחד, והיה ממלא את הסל, והיה קורא לזה לחם של שבת. והיו נותנים מרצון מכל הלב, והיה לוקח אותו, והיה מחלק אותו לשמש השני, ולמורים של תלמידים במדרש. וזה היה מסורת, הרי הייתה כמו עיירה קטנה, קשורה אחד בשני כי כולם היו שומרי מסורת.