כל מקום שהיו מזמינים אותו, כל הופעה, דרשה, הספד וכן הלאה, כמה שבכוחו, היה הוא היה הולך ועושה. היה מכתת את רגליו ומרביץ תורה ברבים.
יש לנו היום בדור הזה מאות ראשי ישיבות, לצערנו רובם מסוגרים במגדל השן בישיבות, אין להם קשר עם ה"עמך", עם האנשים הפשוטים, אבא אמר צריך לצאת לקהל, ל"עמך", אתה רואה היום בעלי תשובה, יש כמיליון בעלי תשובה, רובם הגדול ספרדים, את הספרדים אבא הצליח לקרב לאבינו שבשמיים. אם לא תלך אליהם, לומר איזה דרשה או שיעור, לאט לאט הם מנותקים מאתנו, לאט לאט הם מתרחקים. זה מה שקרה, לצערנו, עם האשכנזים החילונים. הם התרחקו, וראשי הישיבות נשארו בישיבות. לא הלכו ליזום. בודדים מהם כן עשו את זה. היה הגאון הרב בנימין זאב חשין. היו איזה בודדים, שכן עשו את הדברים האלה, אבל אצל הספרדים זה, נעשה בצורה המונית יותר. ...
היום במדינה שלנו יש כשני מיליון שומרי שבת, שני מיליון חילונים, יש על הגדר באמצע, יש מיליון שאוהבים את המסורת, צמו ביום כיפור, מאמינים בה', אבל עדיין לא באו אלינו, את המיליון הזה אנחנו יכולים לקרב, יכולים להציל. לא צריך הרבה מאמץ, היום הלבבות פתוחים. יכולים לעשות את הדברים האלה, חבל שאותם הרבנים, שלא השכילו ללכת בשיטה הזו, לבצע את המהפך הזה כמו שעשינו בחוג שלנו, הם היו צריכים לבצע גם בחוג שלהם, עדיין לא מאוחר, אנחנו קוראים לאותם הרבנים שייצאו ממגדלי השן, הגיע הזמן שייצאו לעם, ייצאו וירביצו תורה ברבים.