יש בכתבי האר"י זיכרונו לברכה, שיש כוונה בפסוק 'שמע ישראל', שאם אדם מכוון בה להעלות נשמתו למקום עליון, יכול להביא הגאולה. ... בזה יובן לעניות דעתי, מה שאמרו בפסחים פרק 'מקום שנהגו': 'אמר רבי שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב לבניו' - ביקש יעקב לגלות הקץ לבניו, קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר שמא, חס ושלום, יש במיטתי פיסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: 'שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד' - כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ויש לדקדק למה נקט בלשונם פסוק זה. אמנם במה שהקדמנו יבוא נכון, שבכוונת 'שמע' יכולים להביא הגאולה, והם כשראו שקרא להם, ובקש לגלות להם הקץ ולא גילה להם, אלא דחה אותם בדברים והשיאם לדבר אחר, רצו לרמוז לו שאל מגלה לנו, בכוונה שאנו מכוונים בפסוק 'שמע ישראל', אנו יכולים להביא הגאולה ונגאלים. וזה פתחו ואמרו: 'שמע ישראל', ובכן 'ובא לציון גואל', כן יהי רצון. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.