'ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל' - שהנה נודע, שאין המלך נקרא 'מלך', עד שימליכוהו כל קהל ישראל עליהם. להוציא אם מלך מעצמו, ואינו מרוצה לקהל, אינו נקרא 'מלך'.
וזה אומרו: 'ויהי' – וי על מי שיהיה 'בישורון מלך' כנזכר לעיל. ועוד אינו נקרא 'מלך' אלא 'בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל' - להמליכו עליהם, ואזי יהי נקרא בשם 'מלך' כנזכר לעיל.
או רצונו לומר במה שנאמר 'בהתאסף ראשי עם' - כמו שאמרו 'אין מלך בלא עם', ועל זה אמר 'ויהי בישורון מלך' - ואמתי נקרא 'מלך'? 'בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל' להיות אתו עמו.