הגם הלום ראיתי דברי החכם השלם, תורה וגדולה במקום אחד, הפוסק ישמרהו צורו ויחיהו, העורך שולחן במדבר, והציג עליה כל מיני מגדים, חדשים גם ישנים, ושם הראה את גודלו ואת ידו החזקה, בבקיאותו ובעוצם פלפולו ועומק עיונו, ואת קולו שמעתי מתוך אש תורתו, שנחלק לכמה ניצוצות וראיות, מפי סופרים ומפי ספרים, וכולם כאחד עונים ואומרים, שכפר מארשה, מאחר שהיא מוקפת מחריצים, עמוקים עשרה ורחבים ארבעה, נידונית כעיר מוקפת חומה, והאריך למעניתו לקיים פסקו, כמעט שלא הניח מקום להתגדר בו, לפי קוצר עניות דעתי. ויפה דן ויפה הורה, והנני מסכים עמו בעיקר של זה הדין, לדון כפר מארשה כשאר ערי חומה, ולעשות עמו כתיקון חכמינו זיכרונם לברכה כדי לטלטל בה. ... וגם כן, הקדושים אשר בארץ המה, חכמי קהילתנו, השם ינחמם, הרב החסיד, כבוד מורנו הרב יצחק אבוהב, והרב הגדול, מורנו הרב יעקב ששפורטש, זיכרונם לחיי העולם הבא, עשו מעשה בשנת תנ"ב, ותקנו לעיר האג הבירה ... וכך נוקטים אנו.