'הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי ה', אשר גאלם מיד צר' - ומקרא מדייק: יאמרו גאולי ה', ולא אמרו גאולי ה' - שמע מזה שלעתיד ידבר. כי הנה כבר ידוע מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה שגאולות שעברו משום שהיו על ידי שליחים בשר ודם, כמו שהם לא נתקיימו והיה קצבה לימיהם, כן גאולתם הייתה להם קצבה ופסקה טובה. אומנם לעתיד לבוא תהיה גאולה על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכשם שהוא חי וקיים לעד, כן גאולתו קיימת ולא תיפסק. וזהו שאמר: 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו', ומי יאמר כך? - אם תאמר היוצאים ממצרים ומגלות בבל, אי אפשר להם לומר 'כי לעולם חסדו', שהרי פסק אותו החסד וגלו בראש גולים. אין זה כי אם דבר ההודאה הזו 'כי לעולם חסדו' - יאמרו לעתיד גאולי ה' דווקא, שעל ידו יתברך יגאלו, ונכון שיאמרו 'כי לעולם חסדו' - שכשם שהוא חי וקיים, כך גאולתם תהיה.