מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שפרקי אבות נקראים כך כיוון שהם מיוסדים באופן עמוק.
'רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם' - מקורה מן התורה: 'ועשית הישר והטוב' - ירצה לומר, שיהיה תמיד הולך בדרך הממוצעת בכל מידותיו, ולא יטה לאחת הקצוות, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות. ומצאנו, לא חייבה התורה לתת יותר ממעשר, שנאמר 'עשר תעשר את כל תבואת זרעך' - אחד מעשרה, לפי שאם ייתן כל ממונו לצדקה ויצטרך לבריות, אין זו דרך ישרה, ואם יהיה כיליי, ולא ייתן כלל, אין זו דרך ישרה, אלא צריך לאחוז במידת המיצוע, שהיא מדה בינונית, וכן בכל המידות, וזוהי דרך ישרה, שתהיה 'תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם'. והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שהרי התורה השוותה מצוות כיבוד אב ואם למצוות שילוח הקן, לעניין השכר.
חכם מאיר חי בן אלישע , "פרקי אבות - לב אבות", פרק ב', עמ' כ"ה-כ"ו. מוסדות יד אשר, ירושלים תשמ"ט (1989). מתוך 'החכם היומי'