'אם כסף תלווה את עמי את עני עמך' - אם היה עני בן טובים ולא יכול ליקח צדקה בעין, יאמר לו שהוא נותן לו בתורת הלוואה. וכן מצווה לדבר על לבו דברי ניחומים ופיוסים שזה נוטל שכר יותר מנותן צדקה, ובדרך מה שאמרו זיכרונם לברכה, הנותן מתברך בשש והמפייסו מתברך באחת-עשרה.
ובזה יבואר כוונת הכתוב: 'אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'' - דהיינו: אשרי, המשכיל אל דל - לדעת אם מתבייש לקבל צדקה, שיעשה לו אז בשכלו אופן שאינו מתבייש, כגון בתורת הלוואה וכיוצא. וגם 'משכיל' - שידבר לו דברים מושכלים ודברי פיוסים, שזה שכרו הרבה מאוד.