'ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'' - ראיתי לאבי מורי ועטרת ראשי, בספרו 'כסא רחמים' שכתב, וזה לשונו: 'יש לדקדק במילת 'שמך' - שנראית כיתירה, חס ושלום, והיה לו לומר כמו שסיים 'דורשיך'. עיין שם. ולעניות דעתי, נראה על פי מה שאמר הרב 'כנף רננים', זיכרונו לברכה, על פסוק 'ומעוז ישועות', שעל ידי השכינה, שהיא עמנו בגלות, אנו מובטחים שניגאל מהגלות'. עד כאן. וכתב הרב 'פרסומי ניסא', זה לשונו: ש'שמך' - היא השכינה. עיין שם. וזהו שכתב: 'ויבטחו בך יודעי שמך' - רצונו לומר: ש'יבטחו בך' - שנצא מהגלות, 'יודעי שמך' - שהיא השכינה, שהיא עמנו בגלות, שאנו מובטחים שנצא מהגלות, 'כי לא עזבת דורשיך ה'' - כלומר: עוד בה יש דבר אחר, שעל ידו תבוא הגאולה, 'כי לא עזבת דורשיך ה'' - בתפילה, שתמיד הם מתפללים אל ה', שיביא לנו הגואל.