באהבה רבה ובחרדת קודש, היה קֶס סבוהו מכין במו ידיו ספרי קודש. בימי הקיץ, כאשר לא היו עובדים בשדות, היה קֶס סבוהו משקיע ימיו ושעותיו בהכנה מדוקדקת של הספרים, וכתיבתם.
תחילה היה בוחר עז בהריון. עז שלמה שאינה פגועה. הוא היה מביא אותה לביתו, מטפל בה עד שהמליטה. אחרי כן, היה מגדל את הגדי עד אשר הפסיק לינוק, אז היה שוחט אותו. הוא לא היה אוכל את בשרו, רק מעבד את עורו - מנקה, מותח ומכשיר אותו לכתיבת ספר קודש. מהגידים היה מכין חוטים לתפירת הספר. בתו מברת הייתה עוזרת לו להכין את העורות. אחר כך היה קונה קופסאות בצבע אדום. את הצבע השחור לכתיבה, היה מכין במו ידיו, וכן את העט בה כתב.
כך בכל שנה הכין וכתב ספרי קודש במטרה להפיצם בקרב 'ביתא ישראל'. עד היום שמורים אצל בתו ואצל בני משפחה אחרים ספרים שכתב. גם בידי חלק מתלמידיו הקֶסים יש ספרים, אשר הכין וכתב במו ידיו, ונתן להם במתנה. ספרים שהכריכה שלהם מעור, האותיות כתובות בכתיבה תמה, מוקפדת ויפה, ולהם ריח מיוחד. לפני שישב לכתוב את הספרי הקודש, הלך לנהר, טבל וטיהר את עצמו. כל בוקר טבל בנהר כדי להיטהר. נהג לכתוב הרבה.