מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שאם זכו, יופחת שעבוד ארבע מאות שנה.
'תניא רבי דוסא אומר: ימות המשיח ארבע מאות שנה. כתוב כאן: 'ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה', וכתוב שם: 'שמחנו כימות עיניתנו'. עיין שם. והנה סופי תיבות של 'ארבע מאות שנה' הם 'עתה'.
ובא הרמז למה שאמרו במסכת סנהדרין: אם זכו בני ישראל על ידי מעשים טובים, אזי 'אחישנה' לגאולה. ואם חלילה לא זכו, 'בעתה'. עיין שם. ובא הרמז: 'ארבע מאות שנה' - סופי תיבות 'עתה', וכנזכר לעיל, לרמוז שאם לא כן, אז משך זמן השעבוד הוא ארבע מאות שנה. ואולם, אם זכו אזי אחיש את ה'בעתה', ויופחת מהארבע מאות שנה.
חכם משה חורב , תורה מסיני: גילוי תורה שבעל-פה בתורה שבכתב, [חלק א], בראשית, עמ' עה-עו. הוצאת המחבר, בני ברק, תשס"ח (2008). מתוך 'החכם היומי'