ציוותה התורה: 'לא תאמץ לבבך' - מלפייס העני ולדבר על ליבו. כי המפייסו מתברך י"א ברכות. 'ולא תקפוץ ידך' - מלתת לו, כי לפי האמת אתה מקבל ממנו יותר ממה שתיתן לו. כי 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, עושה עני עם בעל הבית'. ונמצא כשאתה פותח ידך לתת לעני, אתה פותח ידך לקבל ממנו. אם תקפוץ ידך מלתת לו, הנה באמת תקפוץ ידך מלקבל מאחיך האביון.
ולזה אמר: 'לא תאמץ לבבך' - שלא לתת, כי בזה 'לא תקפוץ ידך' - מלקבל מאחיך. אבל אם תאמץ לבבך מלתת - גם תקפוץ ידך מלקבל מאחיך. והטעם: 'כי אם פתוח תפתח' - פירוש: כי אם תרצה שיפתחו לך פתוח שערי הרווחה והצלחה מהשמיים, צריך שגם אתה תפתח ידך לו, ובהיות ידך פתוחה אתה עושה שני דברים: לתת וגם לקבל.