מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יעקב חי זריהן נולד לאמו מרת שמחה ולאביו ברוך בשנת תרכ"ט (1869) בעיר טבריה.
את ראשית תורתו למד מפי חכם דוד עבו, ולאחריו למד מפי חכם רפאל משה בן נאים וחכם דוד חיים סתהון.
חכם יעקב חי זריהן נשא לאישה את מרת לאה.
חכם יעקב חי זריהן היה ידוע בבקיאותו הרבה בהלכה ובפשט הכתובים, לצד עיסוקו הרבה בתורת הנסתר. הוא ייסד יחד עם חברו חכם מכלוף שטרית את ישיבת 'כתר תורה' ברח' השוק בטבריה. חכם יעקב חי זריהן כיהן יחד אתו ועם חכם אליהו אילוז כדיין בבית הדין בטבריה.
חכם יעקב חי זריהן כונה 'הרב החביב' בשל מאור עיניו וחביבותו וסבלנותו לכל שואל. הוא היה מלמד לכל העם תורה, וידע להתאים עצמו לכל אדם. חכם יעקב חי זריהן היה גם בקי בענייני השירה ובמקאמות המזרחיות.
חכם יעקב חי זריהן כיהן כנשיא כולל רמב"ם, ניהל את עניני ישיבות העיר ועמד בראש הועד להקמה מחדש של בית הכנסת 'עץ החיים' על שפת ימה של טבריה. בצוואתו הקדיש את ביתו וספריו לבית המדרש 'יעקב ולאה'.
חכם יעקב חי זריהן נפטר ביום כ"א מנחם אב תשי"ג (1953),  ונקבר בעירו טבריה.
חכם יעקב חי זריהן כתב ספרים רבים העוסקים בנושאים שונים ומגוונים, ביניהם: 'חלק יעקב' - דרושים, 'בכורי יעקב' - שו"ת, 'אוהל יעקב', ו'שופריה דיעקב' - על פרשת השבוע, ו'שושנת העמקים' - דרושים וחידושים.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שכל התורה נקראת מצווה אחת, לרמוז התיקון באחדות.
'כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום ... בפיך ובלבבך לעשותו' -
במה שנאמר בלשון יחיד: 'בפיך ובלבבך', וגם במה שנאמר: 'המצווה הזאת' - והעניין שכבר כתב האר"י, זיכרונו לברכה: כי כל נפש מישראל שצריכה לקיים כל התרי"ג, התרופה היא כשישראל באחדות, אזי בכללות הם מקיימים הכול, ואחרי שהם כאיש אחד לכולם יש חלק במצווה.
וזהו 'המצווה הזאת' - היא כל התורה נקראת מצווה אחת, שהיא אילן אחד, ששורשיו תרי"ג, והתיקון הוא אחדות, לזה אמר: 'מצווך' - בלשון יחיד. 'בפיך ובלבבך' - לרמוז על האחדות, אזי האחד שקיים, נחשב חברו גם כן מקיים, וממילא שכל המצוות יתקיימו בפועל ממש על ידי האחדות.
אוהל יעקב, עמ' קמ"ד- קמ"ד ב, דפוס עזריאל, ירושלים, תרצ"א (1931)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
'שימרו משפט ועשו צדקה' - מלשון: 'ואביו שמר את הדבר' - רצה לומר: הצפינו משפט לעיין בעני זה: יש לו מנורה יפה, שולחן יפה וכו'. אל תסתכלו בזה, 'ועשו צדקה' - בלתי עיון משפטי, ובזה 'קרובה ישועתי לבוא' - שאני לא אעיין ואבדוק בכם אם אתם ראויים. ...
'אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף' - ... המצדיק עצמו, שמראה לעם שכל מעשיו הוא עושה רק על פי הצדק והאמת וזהו: 'אמת מארץ תצמח' - בזה מעורר עליו צדק משמיים לבודקו, ומובן שתיכף הוא נופל ... וירמוז הכתוב: 'נתון תיתן לו' - רצה לומר: בלתי עיון, 'כי בגלל הדבר הזה' דווקא - שאינך מדקדק, יברכך ה' - שלא יבדוק אחריך.
אוהל יעקב, עמ' ע"ו- ע"ו ב', דפוס עזריאל, ירושלים, תרצ"א (1931)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שעדיף צדיק המעורב עם הבריות, שהדור מרוויח ממנו.
'נוח, אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב' - למה נקט רק אברהם, והלוא היה גם כן חנוך ומתושלח? - ולהבין נקדים שיש שני מיני צדיקים, יש המתבודד לבדו ואין לו עסק עם הבריות, ויש שמעורב עם הבריות. ולדעת איזה מהם עדיף? - כתבו המפרשים: שהמעורב עדיף, כי הגם שאותו המתבודד מרוויח יותר בתורה וסדר קדושה והבדלה, מה שאין כן המעורב עם הבריות, אך נגד זה הצדיק הזה הדור מרוויח ממנו. ... ומעתה חנוך ומתושלח היו רק לעצמם, אבל באברהם כתוב בו: 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט'.
שושנת העמקים (בתוך מים עמוקים) עמ' ע"ז, ירושלים תשל"ח (1978)
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד זכות לישראל בתפילה בכותל, שמהנים בה האומות.
שגם על תפילה לפני הכותל, השריד הקטן שנשאר לנו לשפוך שיחנו לפני אל, כי הם חפצים להפריע אותנו ממנו, באגרוף ובעריצות ובשיחת ובעדויות כוזבות, ונקווה לה' יתברך שהוא יפקח עיני הממשלה הישרה, ירום הודה, ותציל עשוק מיד עושקו, ובשלומנו ותפילתנו, גם עליה יהיה לה שלום, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'הוי מתפלל בשלומה של מלכות'.
ועיין להקדוש אור החיים פרשת בלק בפסוק: 'לא הביט אוון' בסופו וזה לשונו: וכן תמצא שאם ישראל הולכים בדרך התורה והמצוות, ה' נותן טובו לעולם, וניזונים ונהנים גם האומות יחד, ומעתה המבקשים לעקור אומה זו, מבקשים לאבד העולם ויושביו, עד כאן.
בוא וראה כמה שחרות המוסר והמידות פועלת על אדם שהוא ריק מן המוסר, ולזה, תהילה לה' יתברך, שיש לנו ממשלה אדירה וישרה ומשכלת ותכנית, והיא תכניע את כל הקמים לרעה, ולהיפך תשכין האהבה והשלום.
אוהל יעקב עמ' קמ"ג, דפוס עזריאל, ירושלים, תרצ"א (1931)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד טעם סדר הברכות בהבדלה בין ישראל לאומות העולם.
על פי מה שאמר רבינו בחיי בפרשת שופטים: שארבעה דברים יש בין ישראל לאומות העולם, והם: ארץ ישראל, תורה, נבואה, תחיית המתים, עיין שם. ...
ארבעה אלו הם נגד נרנ"ח - נפש, רוח, נשמה, חוכמה: ארץ ישראל נגד הנפש שהיא מלכות; תורה נגד הרוח; נבואה נגד נשימה; בינה תחיה נגד חיה אבא, שהוא על ידי הרושם שנשאר מחוכמה העצור בהבל העצמות.
ויתכן שזה הטעם שבליל מוצאי שבת קודש סדר הברכות יבנ"ה - יין, בשמים, נר, הבדלה. וזכורני במפרשים, שנתנו הטעם לפי סדר גידולו של אדם תחילה, חוש הטעם ביניקה, וחוש הריח אחר כך שבקי ריח, ואחר כך הראות, ואחר כך ההבדלה.
ולדרכנו נראה לפרש תחילה הנפש הגשמית, ואחר כך הרוח שהוא הבשמים, והנר נגד הנשמה ככתוב: 'נר ה' נשמת אדם', והבדלה נגד חוכמה.
שופריה דיעקב, עמ' כ"ב, דפוס עשריאל, ירושלים, תרע"א (1911)