מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם חי משה די פיג'וטו נולד לאמו ולאביו חכם הלל חיים די פיג'וטו, שהגר מליוורנו שבאיטליה לארם צובא היא חאלב שבסוריה בשנת תצ"ב (1732).
משפחת די פיג'וטו הייתה משפחה עשירה ומכובדת מאוד, עסקם היה במסחר וידם פתוחה לתמוך במוסדות צדקה וחסד. חלק מבני המשפחה שימשו כקונסולים לממשלות שונות באירופה: איטליה, אוסטריה וצרפת וזאת משום הנתינות האירופאית שלהם, שמם הטוב ומידותיהם הנעלות. 
חכם חי משה די פיג'וטו קיבל את ראשית תורתו מאביו ומחכמים שונים כפי שהעיד על עצמו: 'עד היותי כבן טו"ב (17) שנה גדלתי בין החכמים מארי דתלמודא' ואף ממורים פרטיים ששכר אביו: 'כמה טרחות  טרח לגדלני על התורה ועל העבודה להעמיד לי רב ומורה'. 
כבר בהיותו בן 18 שנה יצא לעסוק במסחר ועל עובדה זו הצטער כפי שכתב בספרו. 
חכם חי משה די פיג'וטו הצטיין בטוב ליבו ובהכנסת האורחים שלו, יחד עם אשתו שהייתה ביתו של חכם מרדכי גלאנטי רבה הראשי של דמשק.
חכם חי משה די פיג'וטו נפטר ביום כ"ו טבת שנת תקע"ו (1816) בסוריה. 
כשנתיים לפני פטירתו, הספיק להדפיס את ספרו 'ויחל משה' - דרשות ודברי מוסר על ספרים בראשית ושמות.

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
משיב לרמב"ם על התלמידי חכמים, המתפרנסים מאחרים.
הרמב"ם, זיכרונו לברכה, הרבה לגנות עניין התלמידי חכמים המשימים על ליבם לעסוק בתורה ולא לעשות מלאכה, ומתפרנסים מאחרים כי המה, חס ושלום, מחללים את ה' ומבזים את התורה וגורמם רעה לעצמם ונוטלים את חייהם מן העולם הבא, לפי שאסור להינות מדברי תורה בעולם הזה. ...
האחת: משום 'יגדיל תורה ויאדיר' - שאם לא הייתה פרנסת תלמיד חכם מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי וכמצטרך, והייתה התורה משתכחת, ובהיותה מצויה - 'יגדיל תורה ויאדיר' ...
השנייה: כדי שיהיה התלמיד חכם עשיר גמור, ויהיו דבריו נשמעים לבריות על דרך מה שכתוב על דרך מה שכתוב: 'תפארת חכמים עשרם'. ...
והשלישית: שלא אסרו אלא לתלמיד חכם שפעמים מתבטל מלימודו על עסקי העולם ועושה מלאכה. אבל מי שהוא בעל ישיבה ומרביץ תורה ברבים ואי אפשר לו להתבטל לשום דבר שבעולם כי אם לדבר מצווה, ואדרבה עוון הוא בידו אם לא יקבל מאחרים.
ויחל משה, ספר שמות, פרשת משפטים, דף י"ט עמוד א', ביינה, תקע"ד (1814)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שאפילו רשעים, שאין בידם אלא זכות הצדקה - זוכים.
'בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ' - שעל ידי המשפט השכינה שורה בישראל כמו שכתוב: 'א-לוהים ניצב בעדת אל', ועל ידי הצדקה גם כן כמו שכתוב: 'ואני בצדק אחזה פניך'. מה ראה דוד לפרש כוחה של צדקה לבדה בזכותה? - אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות הצדקה לבדה - זוכים ומקבלים פני שכינה, שנאמר: 'ועלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר' - הכל רואים צדיקים ורשעים.
ויחל משה, ספר שמות, פרשת יתרו, דף י"ח עמוד א', ביינה, תקע"ד (1814)
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד חיבתן לפני הקב"ה, אף כשאינם עושים רצונו, קרויים בנים.
גלוי ומפורסם כמה גדלה מעלתן וחיבתן של ישראל לפני הקב"ה, וזהו לאו דווקא כשהם עושים רצונו של מקום, אלא אף כשאינם עושים רצונו של מקום, והוא כועס עליהם, חוזר ומתנחם עליהם ומקרבן, וכאשר מצינו בימי הושע שאחר שכעס עליהם ואמר להם: 'לא עמי אתם', חזר ואמר להם: 'בני אל חי' וניחם על הרעה.
ויחל משה, ספר בראשית, פרשת ויצא, דף י"ז, עמוד א', ביינה, תקע"ד (1814)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד מעלת הצדיקים, אוחזים מעשיהם אף בזקנותם בכשל כוחם.
גלוי ומפורסם כמה גדלה מעלת הצדיקים, יקרה היא מפנינים. אשר כל ימי חייהם רוהטי רהוט, רודפי שלמונים. הי תורה והי מצווה - שפתותיהם שושנים, אל תקרי שושנים אלא ששונים. ההולכים בתורת ה' ומסגלים תורה ומעשים טובים ורוב אונים. ולא זו בלב בימי הילדות והשחרות אלא גם עד זקנה ושיבה, אף כי כשל כוחם ונס ליחם, אוחזין מעשיהם בידיהם ולא ישנו את תפקידם, ואם בגבורות שמונים, בכל אשר תשיג ידם, יד כהה לפי רוב השנים.
ויחל משה, ספר בראשית, פרשת ויחי,דף כ"ח, עמוד א', ביינה, תקע"ד (1814)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד סדר תחנון, שיזכירו בכל ליבם לעשות - אף אתה היה רחום.
ה' ה' אל רחום וחנון' - מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראהו למשה סדר תפילה ואמר להם: כל זמן שישראל חוטאים ויעשו לפני כסדר הזה - אני מוחל להם. ...
ולכאורה, אדם כי יפליא, ועיננו לו ראו מעשים שבכל יום, מזכירים שלוש עשרה מידות, בתפילת כל פה בוקר וצהרים, ואף על פי כן ישראל כיולדה בתוך הגולה וצרות רבות באות עליו ואנחנו לא נושענו.
ואולם תירוץ הדבר. - זה לא דבר רחוק הוא שבוודאי אין סברא לומר שבשעה שיזכיר האדם י"ג מידות יצא נקי מכל עבירות שבידו - זה אין הדעת סובלו ואין הסברא מקבלתו. אלא, הכוונה היא לומר שישראל יזכירום בכל ליבם ובכל נפשם לעשות כמעשיהם - מה הוא רחום אף אתה היה רחום.
ויחל משה, ספר שמות, פרשת כי תישא, דף כ"ה, עמוד ב', ביינה, תקע"ד (1814)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד תנאי אהבת האחים - שיהיו עינו פקחות להציל אחיו מצרתו.
מתנאי אהבת האחים, כי אח לצרה יולד בכל צרתם לו צר. הנה לא ינום ולא ישן והיו עיניו פקוחות בכל אשר ימצא את ידו להציל את אחיו מצרתו הצל יציל.
לזה יקרא גבר באחיו, איש באחיהו ידובקו, וכמו שמצינו בראובן שנתן עצמו וחשקו להציל את אחיו וכמו שהעיד עליו הכתוב: 'וישמע ראובן ויצילהו מידם'.
ויחל משה, ספר בראשית, פרשת וישב דף כ"ב, עמוד א', ביינה, תקע"ד (1814)