מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם מולא מתתיה גרג'י נולד לאמו לאה ולאביו מולא מרדכי גרג'י ביום כ"ו בכסלו בשנת תר"ה (1845), בעיר הראת, שבאפגניסטן. משפחתו ברחה לשם ממשהד שבפרס, בשנת תקצ"ט (1839) בעקבות גזרת השמד. 
בשנת תרי"ג (1853) חכם מולא מתתיה גרג'י מולא מתתיה התחתן נישא ונולדו להם שישה בנים וארבע בנות. שלושת בניהם, שזכו להגיע לבגרות, הפכו גם הם לרבנים חשובים ומשפיעים בקהילה. 
חכם מולא מתתיה גרג'י הקפיד על יושר וזכות הליכותיהם של בני הקהילה, פיקח על ענייני הכשרות, שימש כגבאי צדקה, אסף וחילק תרומות לנזקקים, ועמד בראש תלמוד התורה בקהילה.
בשנת תרנ"ו (1896) חכם מולא מתתיה גרג'י ובנו חכם אשר גרג'י יצאו למסע של 10 שבועות לקיים את מצוות העלייה לרגל לירושלים מאפגניסטן. בשנת תרס"ח (1908) עלה בשנית לארץ ישראל, וקבע מקום מגוריו בשכונת הבוכרים בירושלים. הוא זכה לכינוי 'חסידא קדישא' והתקבל כרבם של הקהילות הבוכרית והאפגנית.
יומן המסעות שכתב חכם מולא מתתיה גרג'י הינו מסמך בעל ערך היסטורי רב לחקר התקופה, בתיאוריו המפורטים מבנים מסוימים ומנהגים. הוא חווה על בשרו ושילם גם בגופו פרעות, גזירות ורדיפות בחבל ארץ אפגניסטן. וביומנו מרבה לתאר את קורות הזמן על יהודי אפגניסטן בשפת חכמים ובכאב.
חכם מולא מתתיה גרג'י נפטר ביום י"ד כסלו תרע"ח (1918) בהיותו בן 70 שנה, ונטמן במערב הר הזיתים. 
ספרו הבולט ביותר של חכם מולא מתתיה גרג'י הוא 'עונג לשבת' - פרשנות על התורה, הפטרות וחמש המגילות. לספר שלוש מהדורות, שהאחרונה יצאה לאור ב-2010. שני חיבורים נוספים שלו הם 'תהילות דוד' - דרשות ופירושים על ספר תהילים ו'ספר בית המקדש' - פרשנות על המשנה. 

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד עיקר אהבה להוכיח, ששנאה גדולה להשאירם בסכלותם.
ובכלל אהבת ה' - לאהוב את כל ישראל בלב ובנפש, לקיים מצות 'ואהבת לרעך כמוך', ששקול כנגד כל התורה. ועיקר האהבה להוכיחם ולהדריכם בדרך ה', שאם לא יוכיחם ולא ימחה בידם, יישארו בסכלותם, ואין שנאה גדולה מזה. וכמו שמצוות 'ואהבת לרעך' - שקול ככל המצוות, כך מצוות לא תעשה של 'לא תשנא אחיך' - שקול כנגד כל העבירות. ויזהר שלא לשנוא שום אדם מישראל, ואם חטאו לו - ימחל מיד, וילמד תמיד זכות וסנגוריה על ישראל, ובפרט בירושלים עיר הקודש.
ורמז: 'וראה בטוב ירושלים' - כלומר: וראה בטובים שבהם ולא ברעים, ובעוון שנאת חינם נחרב בית המקדש בעוונותינו, אם כך כל מה שיתנהג באהבה ושלום עם ישראל גורם לקרב הגאולה.
עונג לשבת חלק א, עמ' לד, מונטאז לוחות דיגיטליים והדפסה "לאור" בע"מ, תשס"ט (2010)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד לעשות בתים הרבה, לגור בהם עניים מרודים.
הלכנו לעיר הקודש, לבית המדרש הנקרא 'תפארת ירושלים', ושם י"ד בתי מדרשות, ובכולם יש מלמדים - יש מהם מלמדי תינוקות, ויש גדולים לומדים גמרא, וגם בית הכנסת מפואר, וסמוך לאותו מקום לימוד הנקרא 'דורש ציון', ושם גם כן בתי מדרשות, ובאותו מקום חצר גדולה, ובתים הרבה בנוי לתוכה, ועניים ומרודים דרים בתוכה. ואמרו שעל פי הגורל נכנסים לשם, לפי שיש עניים הרבה, לכך מפילים גורל, ומי שנפל גורלו להיכנס - נכנס שם, ודר עם בני ביתו עד ג' שנים, ובתשלום ג' שנים מוציאים את אלו ונכנסים עניים אחרים, גם הם על פי הגורל עד ג' שנים.
קורות זמנים ומסעות, עמ' 42, הוצ' המכון לחקר יהדות אפגניסטן, ההדיר ראובן קשאני, י-ם תשע"ד (2013)
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מספר איך השתיק שר הצבא עלילת השקרים כנגד היהודים.
ובשנת תרמ"ה (1885) העלילו הישמעאלים עלילת שקרים לאמור כי אתם הרגתם נער אחד מהישמעאלים. והיינו כולנו בסכנה עד אשר ריחם השם על עמו, ונתן בלב השר צבא, והכריז לעיר שכל מי שידבר עוד בדברים אלה אני אדרוש מעמו. וימצאו גוי אחד, שדיבר הדבר הזה, ויגזור שר צבא, וירכיבהו בחמור הפוכה ופניו טוחות בטיט, ויעבירוהו בשווקים, ויקראו לפניו: ככה יעשה לאיש אשר ידבר כדברים האלה, ויחדלו הקולות והיתה הרווחה.
קורות זמנים ומסעות, עמ' 21-20, הוצ' המכון לחקר יהדות אפגניסטן, י-ם תשע"ד (2013)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שני תנאים, שיהיה הלומד עניו, ושילמד לשמה.
'אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה.' - וידוע שהתורה היא באר מים חיים והשירה הזו מתפרשת על התורה, וזה רמז: 'עלי באר' - להעלות ניצוצי התורה, וזה צריך ב' תנאים והם: 'ענו לה.' 'ענו' - אותיות 'ענו' - שיהיה הלומד תורה עניו, 'לה' - שילמוד לשמה.
עונג לשבת, חלק א', עמ' רסד, מונטאז לוחות דיגיטליים והדפסה "לאור" בע"מ, תשס"ט (2010)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מספר זכות שזכה לראות פני הרב הזקן באיזמיר, וקיבל ברכתו.
הלכתי בספינה קטנה למדינת איזמיר, והיא עיר גדולה ומהוללה ומפוארת בתכלית היופי וההדר, ושאלתי מקום רבי אברהם פלאג'י, ה' ישמרהו ויחייהו, והיה רחוק ממקום הספינה כמו רביע שעה, והלכתי עד שהגעתי למקומו, כי הייתי חושק להקביל פניו, כי הייתי יודע מחיבור ספריו, שראיתי כבר בירושלים כי הוא חכם גדול, ואמרו לי בני ביתו כי אי אפשר היום לראות הרב, לפי שיושב בבית מיוחד לכתוב וללמוד, והפצרתי עמהם בבקשה עד שהודיעו להרב, ופתח הפתח, ונתן לי רשות להיכנס, וברוך השם, שזכינו לראות פניו, ולקבל ברכתו, וקיבל אותי בסבר פנים יפות ובשמחה, והוא זקן מופלג, ה' ישמרהו ויחייהו, ונתן לי ספר מחיבוריו, ושם הספר 'אשר פדה את אברהם' וגם נתן ספר לאשר, ה' ישמרהו ויחייהו, מחיבורי אביו, זיכרונו לברכה ושמו 'חוקי חיים', והוא חוק קבוע ללמוד בכל לילה כמו 'חוק לישראל' הקבוע לימים, וברוך ה', הגומל חסד עם כל בריותיו, והפך יגונינו למחול, וזיכנו לכל זה. ... והרב הזה רבי אברהם פלאג'י הוא בנו של רבי חיים פלאג'י, זכותו יגן עלינו אמן.
קורות זמנים ומסעות, עמ' 54, הוצ' המכון לחקר יהדות אפגניסטן, י-ם תשע"ד (2013)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד מה שהערבים מכבדים כבוד גדול בקבר שמואל הנביא.
זכינו ועלינו הרמתה, מקום קבורת אלקנה הנביא וחנה הנביאה, זכותם יגן עלינו, ושמואל הנביא, עליו השלום, והערבי השומר פתח לנו החדר הפנימי, מקום ובנין משובח ומכובד מאוד, ובסוף הבית קברו של שמואל הנביא, עליו השלום, וארון גדול על הקבר, ומכסה ירוק עליו וד' אמות וד' כותרות על ד' זוויות הארון וד' אמות, סמוך לארון מחיצה של ברזל לכל שטח הבית, גובהו ב' אמות.
והערבים מכבדים שם כבוד גדול, ואין מניחים לאדם להיכנס במנעלים, ולא לדבר שם בקול רם, וגם מדליקים שם נרות מחוץ למחיצת הברזל בקרקע הבית כמין ארובה, ובית גדול תחתיו ותולים שם נרות וקנדיל, ואומרים ששם הם הקברות, זכותם יגן עלינו.
קורות זמנים ומסעות, עמ' 64, הוצ' המכון לחקר יהדות אפגניסטן, י-ם תשע"ד (2013)