מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יעקב רקח נולד לאמו ולאביו חכם שלמה, בשנת תק"ס (1800) בטריפולי שבלוב.
חכם יעקב רקח, לא קיבל על עצמו משרות רבניות רשמיות, ולא נאות לקבל תמיכה כלשהי מאת מוסדות הקהילה. למחייתו עסק בניהול חשבונות של משרד גדול בטריפולי.
חכם יעקב רקח מופלג בתורה, ופוסק גדול בהלכה, הבקי במקורות הלכתיים רבים.
חכם יעקב רקח חיבר ספרים רבים, שאת חלקם זכה להוציא לאור בחייו: 
'קול יעקב' - פרושים על התורה, 'קולו של יעקב' - פרושים על תורה, 'מעטה תהילה' - פרושים על ספר תהילים, 'פרסומי ניסא' - פירוש להגדה של פסח, 'פרי עץ הדר' - הלכות ט"ו בשבט, 'טוב להודות' - פירוש לספר תהילים, ו'שולחן לחם הפנים' - חידושים וביאורים על שולחן ערוך.
חכם יעקב רקח נפטר בכ"ג אדר תרנ"א (1891).

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מפרש סולם יעקב כהר סיני, שנתאחו בני ישראל כאבני המקום.
'ויחן שם ישראל נגד ההר' - מובא בילקוט וזה לשונו: כל מקום שהוא אומר 'ויסעו ויחנו' - נוסעים במחלוקת, אבל כאן השוו לב אחד, לכך נאמר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
ואפשר שכוונת ישראל בעת קבלת התורה להיות באחדות, כי מצינו כשיעקב אבינו עליו השלום, נסע מבאר שבע לחרן, נאמר שם 'ויקח מאבני המקום'. ...
ובאותו לילה כשנתאחו י"ב אבנים זכה לראות מתן תורה שכתוב 'והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיים' ...והנה סלם זה סיני, שבא זה כמו שבא זה - 'מוצב ארצה' 'ויתייצבו בתחתית ההר', 'והנה מלאכי א-לוהים' - זה משה ואהרון עולים ויורדים וכו' עד כאן לשונו.
אם כן אפשר שלזה נתחכמו ישראל בבואם להר סיני להיות באחדות, שעתה נתקיים חלום אביהם, והעמיד י"ב שבטים נגד אותם י"ב אבנים שנתאחו.
קולו של יעקב, דף קנ"ו, מרכז אור שלום, בת ים, תשס"א (2005)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד בברכת כוהנים, שהמתברך בממון, יגדור עצמו מהגאווה.
'יברכך ה' וישמרך, ישא ה' פניו אליך ויחנך' - אפשר במה שכתב ...'וילקט יוסף' - שהצדקה גורמת גדר בפני העשיר, שלא יבוא לידי רום לב מתוך העושר, כעניין שנאמר 'וכסף וזהב ירבה לך ...ורם לבבך'. ולפיכך הרוצה לגדור בעד ממונו, שלא יביאהו לידי רום לב - ייתן ממונו לצדקה ועיין שם.
ואמרו זיכרונם לברכה על העניו - שאין תפילתו נמאסת, וכמו שכתב על ר' עקיבא - שנענה שהיה עניו ומעביר על מידותיו.
ולכן כשאמר 'יברכך ה' - בממון, אזי יש פחד שמא יתגאה בו, לזה אמר 'ויחנך' - שתהיו חוננים זה את זה, ואזי תהי עניו, שאתה מחסר מהממון לצדקה, ולא תתגאה בו. וכשאתה עניו אזי 'ישא ה' פניו אליך' בשעה שאתה עומד ומתפלל שיקבל תפילתך.
קולו של יעקב, דף רל"ט, מרכז אור שלום, בת ים, תשס"א (2005)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
'כל אורחות ה' חסד ואמת' - 'ארחות' עם הכולל גימטריה - התורה. וזהו חסד ואמת. כי התורה נקראת תורת חסד, שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.
ואמת שהתורה תורת אמת, לרמוז שעל ידי שמדבר אמת, יכול לקיים כל התורה, שנקראת אמת. כמו שנאמר באותו מעשה, שרצה לחזור בתשובה ולקיים התורה, קיבל עליו מידת אמת.
מעטה תהילה, דף כ"ו, עמ' ב, דפוס אליהו בן אמזלג וחבריו, ליוורנו, תרי"ח (1858)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד לראות בעני את המשיח, ולכן גם הלוואה חשובה כצדקה.
'אם כסף תלווה את עמי את העני עמך' - והנה לכאורה קשה באומרו 'את העני עמך', אמנם לדרכנו אפשר שיובן, שהצדקה מקרבת הגאולה, אם כן כך הוא רמז הפסוק 'אם כסף תלווה' - אפילו במצווה כזו של הלוואה חשובה צדקה וכמו שכתב הרב 'חומת אנך', ועל ידי זה תזכה את העני.
א"ת ראשי תיבות - אליהו התשבי, העני הוא המשיח כמו שנאמר, עני ורוכב על חמור, דהיינו אליהו התשבי יבוא לבשר על המשיח שנקרא עני. 'עמך' - שיבוא לך וזהו 'העני עמך', ואפשר שלזה נקרא עני, כלומר שעל ידי שאתה נותן לעני, אזי תקרב ביאת המשיח, שנקרא עני.
פרסומי ניסא, דף ו, עמ' ב ,דפוס אליהו בן אמזלג וחבריו, ליוורנו תר"כ (1860)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שמתעורר זכות אבות, שמדבר אמת, והולך בדרך תמים.
'אשכילה בדרך תמים, מתי תבוא אלי, אתהלך בתום לבבי, בקרב ביתי' – מתי תבוא אלי ראשי תיבות אמ"ת. 'תבוא' אותיות 'אבות' - כי אימתי תבוא אלי? - בכוח שאני מדבר אמת. ...כי כשאני מדבר אמת, מתעורר זכות אבות, שהלכו בדרך אמת.
כי תמים עומד גם כן לאבות: אברהם נקרא תמים ...גם יצחק נקרא תמים, ויעקב איש תם, ולפי זה 'אשכילה בדרך תמים' - בדרכי האבות, אזי, תבוא אותיות אבות, שאז מתעורר זכותכם, וגם אני אתהלך בתום לבבי, שאני מזרעם.
מעטה תהילה, דף פ, דפוס אליהו בן אמזלג וחבריו, ליוורנו, תרי"ח (1858)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מורה לבטל המנהג שלא להשמיע כל רמ"ח תיבות 'שמע ישראל'.
מה שנהגו איזה שליחי ציבור לקרות מן 'הישמרו לכם' או מן 'וחרה' בלחש - קול שאינו נשמע, ראו לבטל מנהגם. שכיוון שקורא בקול רם 'קריאת שמע' כדי להשמיע לציבור, ולהוציא את מי שאינו בקי כל כך, אבדו מהם פסוקים אלו, שלא שמעו אותם. ...
וכבר ידוע שלהשלים רמ"ח תיבות של 'קריאת שמע' כדי שיתוקנו רמ"ח אבריו של אדם, תקנו לחזור הש"ץ, ולומר - ה' א-לוהיכם אמת, ואם יקרא פסוקים אלו בלחש ולא שמעו הציבור, ויש מהם שאינם בקיאים במה שמשלימים רמ"ח תיבות, באופן שצריך השליח ציבור לקרות גם פסוקים אלו בקול רם, או בקול נמוך מעט הנשמע לציבור, ולא ילכד בעוון את מי שאינו שומע. ובוא וראה שדברתי עם שליחי הציבור, שבקהל עדתנו, ושמעו לדברי לקרותם בקול רם.
שערי תפילה, קצת דיני קריאת שמע ,סימן ו,דף ל עמוד ב, ליוורנו תר"ל (1870)