חכם מרדכי אליהו

- כ"ה סיון תש"ע      

2 0 1 0 - 0      

חכם מרדכי אליהו

מקצת שבחו

חכם מרדכי אליהו, נולד לאמו מזל צדקה ולאביו חכם סלמן אליהו בעיר העתיקה בירושלים בכ"א אדר תרפ"ט (1929). אביו, שעלה מבגדד, מגדולי המקובלים בירושלים. בשנת ת"ש (1940), מת עליו אביו, והוא בן 11. 
חכם מרדכי אליהו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטיה, ולימד בתלמוד תורה 'מגן דוד'. בהמשך למד בבית המדרש לדיינים אצל חכם יצחק ניסים, ונשא לאישה את צביה עזרן ונולדו להם שלושה בנים ובת.
בשנת תש"ח (1948) במלחמת העצמאות השתתף בסיוע להגנת הרובע היהודי. בשנת תש"י (1950) נעצר כחבר ב"ברית הקנאים", ונדון לעשרה חודשי מאסר. לימים הודה שהדרך שבה הלך אינה מתאימה לדורנו.
בשנת תשי"ז (1957), בגיל 28, הוסמך כדיין והחל לכהן בעיר באר שבע. בשנת תשכ"ד (1964), בגיל 35, נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כחבר בית הדין הגדול בירושלים. חכם מרדכי אליהו היה מקורב לגדולי מקובלי דורו, הידועים, חכם מרדכי שרעבי, הבאבא סאלי וחכם מרדכי כדורי.
בשנת תשמ"ג (1983), נבחר למשרת הראשון לציון וכיהן עד שנת תשנ"ג (1993).  בהשתדלותו הוקמו עשרות רבות של גרעינים תורניים בכל רחבי ישראל. היה נשיא של הכולל "דרכי הוראה" בירושלים, המכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. 
חכם מרדכי אליהו נאסף לבית עולמו בכ"ה בסיוון תש"ע, (7 ביוני 2010). הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים בסמוך למרן החיד"א, שאת עצמותיו העלה לארץ כחמישים שנה קודם לכן. 
חכם מרדכי אליהו חיבר עשרות ספרים ובתוכם ספרי ההלכה - שו"ת 'מאמר מרדכי', 'אמרי מרדכי', 'דרך התורה', 'צרור החיים' ו'שו"ת הרב הראשי', ספרי דרשות והגות - 'דברי מרדכי', 'אמרי אליהו' ו'ויאמר מרדכי'. לאחר מותו יצאה לאור סדרת ספרים: 'אביהם של ישראל' - על מעשיו כפי שסיפרו עליו, בשבעה ובשלושים.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מפרש 'אם כסף תלווה', להטיל ספק שהממון יישאר בידו.
'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' - אין לקרוא את הפסוק כפשוטו: 'אם כסף תלוה' - כמשמע שאין חובה להלוות, רק אם הוא מעוניין, אלא יש חובה להלוות לעני. ...
אפשר להוסיף ולומר, כי התורה באה לומר לאדם, שאל לו לבטוח בעושרו, ולחשוב כי לעולם חוסן, אלא תמיד יחשוב על כך, שממונו הוא בגדר 'אם'. אין זה ודאי שהממון יישאר בידיו של האדם, לכן כל עוד לאדם יש ממון, עליו להקדים ולקיים מצוות הלוואה לעני ומצוות צדקה. לכן נקטה התורה בלשון מסופקת: 'אם כסף תלוה' - אל תבטח בעושרך, כי המצב הזה שיש לך כסף הוא מסופק בלבד.
ספר דברי מרדכי- שמות, עמוד קפ"ה. מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, תש"ע , 2010
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' למד על הטובה שזוכה התלמיד חכם, שמנקה את בית הכנסת.
ניתן לבאר שכידוע יהושע היה מנקה ומסדר את בית המדרש, היו כולם אומרים לו שאין זה מכבוד תלמיד חכם לעשות כן. ואף על פי כן המשיך במנהגו. לבסוף, כשראו שיהושע הוא הממשיך של משה רבנו, אמרו הזקנים, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, מדוע אנו לא סידרנו וניקינו את בית המדרש? אילו היינו עושים כן, היינו זוכים כעת לטובה מרובה. ואכן, מצינו בגדולי ישראל שהיו מקפידים לנקות את בית הכנסת. כך מסופר על רבינו יצחק, אביו של רש"י, שהיה בכל ערב שבת מנקה את ארון הקודש עם זקנו.
ספר דברי מרדכי- שמות. עמוד רכ"ט- ר"ל. מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, תש"ע , 2010
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מחדש מנהג להתחזק בלימוד מוסר ביום העצמאות.
'בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז, היתה יהודה לקדשו' - כאשר יש קדושה בעם ישראל, אזי - 'ישראל ממשלותיו'... יום העצמאות אמור להיות מיועד לחשבון נפש מדיני. חשבון נפש של כלל עם ישראל. זהו יום שבו יש להתחזק בלימוד מוסר - מוסר הנביאים, מוסר של ה'פלא יועץ', ה'מסילת ישרים', ו'חובת הלבבות'. וגם הגויים צריכים ללמוד מוסר, כפי שלימדו רש"י והמלבי"ם שהמוסר במזמור זה מופנה גם לאומות העולם - 'שמעו זאת כל העמים'.
ספר ויאמר מרדכי- דרשות, עמוד קל"ז. ירושלים, תש"ע, 2010
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מורה שאסור לאפשר לאומה להילחם עם אומה אחרת.
באיסור מכירת כלי זיין לעכו"ם, אפילו אם אין חשש שיזיקו לישראל, אסור למכור להם... כדברי הרמב"ם בפירוש המשניות וזה לשונו: 'שלא לעזור המשחיתין בארץ להשחית'.
היינו, עם ישראל ממונה על שלימות העולם, ודרכי המוסר והתנהגות בני האדם בו, ואסור לאפשר לאומה להילחם עם אומה אחרת ולהשחיתה.
שו"ת מאמר מרדכי, חלק ב' ,סימן ח'- איסור מכירת כלי זיין לאומות, עמוד קמ"ה. מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, תש"ע 2010
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד למנהיגי ישראל לצאת מאוהלה של תורה ללמד את העם.
'נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ארץ כנען' - כתב רבינו יעקב בעל הטורים: שלוש פעמים במסורה כתוב 'נחנו' במקום 'אנחנו'... שלוש הפעמים הללו, באות ללמד את הדרך שבה מנהיגי ישראל צריכים לילך.
יש מנהיג שהוא נחבא אל הכלים, ספון באוהלה של תורה, ואינו שם לב לכלל העם - להנהיגם, ללמדם ולהדריכם. במצב כזה גדלים, חלילה, בעם ישראל מורדים ופושעים, והגורם לכך - שלא לימדו אותם תורה. זהו - 'נחנו פשענו ומרינו' - אנחנו גרמנו לכך שיהיו פושעים ומורדים.
טענה זו מתחזקת לאור העובדה ש'כל ישראל ערבין זה לזה', ודבר זה נרמז ב'נחנו' השני - 'בני איש אחד נחנו'... התקנה לכך היא - 'נחנו נחלץ חושים לפני ה' - כלומר על מנהיגי ישראל לאזור חיל וללמד את בני ישראל תורה.
ספר דברי מרדכי- במדבר, פרשת מטות, עמוד ר"נ- רנ"א. מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, תש"ע , 2010
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שזכות האוהב את ארץ ישראל עומדת לצאצאיו אחריו.
'ותקרבנה בנות צלפחד ...למשפחות מנשה בן יוסף' - מדברי רש"י אנו למדים, שתכונה זו של אהבת ארץ ישראל של יוסף הצדיק, השפיעה על בניו וצאצאיו במשך דורות רבים. בעוד שאחרים, המרגלים, הוציאו דיבת הארץ רעה, הן, בנות צלפחד, חיבבו את הארץ וביקשו נחלה בה. וכבר כתב רש"י על הפסוק: 'ובאלה לא היה איש' - אבל על כל הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים, לפי שהן מחבבות את הארץ. ולכן נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן. והרי זכות כפולה לבנות צלפחד: האחת - הן לא חטאו בחטא המרגלים, וחיבבו את הארץ כמו יתר הנשים בעם ישראל. ועוד - הן היו מבנותיו של יוסף, וזכות אהבת ארץ ישראל של זקנן, עמדה להן להגביר אהבה וחיבה.
ספר דברי מרדכי- במדבר, פרשת פנחס, עמוד רי"ט. מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, תש"ע , 2010