חכם רפאל יעקב חקק

- ה' כסלו תשל"ו      

1 9 7 6 - 0      

חכם רפאל יעקב חקק

מקצת שבחו

חכם רפאל יעקב חקק נולד לאמו חביבה ולאביו יעקב בבגדאד.
אביו יעקב ייבֵּם את אשת אחיו המת בנימין, אך התברר שלאחר שנולדו להם ילדים, כל בן שנולד וקראו לו בנימין על שם האח המת, לא האריך ימים, ומת כעבור חודשים ספורים. בעצת הרבנים, הוחלט שהבעל המת מקנא לאשתו, ולא מעוניין שיקראו ילד על שמו, ולכן קבעו הרבנים שהילד שייוולד ייקרא רפאל, וכך יבוא לו מרפא והוא יישאר בחיים. וכך אכן היה לבן הנולד קראו רפאל והוא זכה להיות תלמיד חכם.
חכם רפאל יעקב חקק נשא לאישה את ויקטוריה, ונולדו להם בנים ובנות. לימים התגוררו בירושלים קרוב לישיבת 'פורת יוסף'. בתוך אחוזת ביתו הקצו חדר מיוחד למגורי הוריו יעקֹב וחביבה.
חכם רפאל יעקב חקק היה ממייסדי אגודת 'עושה חסד'.
בשנת תש"ל (1970) חכם יעקב רפאל חקק הדפיס את ספרו 'ליקוטי רפאל', בו ליקט מראשונים ואחרונים, והביא גם מאות משלים וסיפורים, על חמישה חומשי תורה והפטרות. הספר יצא גם במהדורת ברייל.
חכם רפאל יעקב חקק נפטר במוצאי שבת ה' בכסלו תשל"ו. (1976)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
בהפטרת בראשית, הנביא ישעיה אומר: 'החרשים שמעו והעיוורים הביטו לראות מי עיוור, כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח, מי עיוור כמשולם ועיוור כעבד השם'. - בדברים אלה מתכוון הנביא, להוכיח את הצדיקים, אשר הם גופם דבקים בהשם ובתורתו, אך לא אכפת להם מכל מה שיהיה בעיר, משימים עצמם כמו חרשים מכל מה שמתרחש בין הקהל, חטאים או ישרים.
גם כן, שמים עצמם, חלילה, כאילו לא רואים, בשביל שלא להוכיח את המון העם, ולספר מעשיהם. אין די שצדיקים אתם בשביל עצמכם, אלא חייבים אתם גם לשמוע ולראות מה נעשה בחוץ, ולטכס עצות לתיקון ושפור המצב בין הקהל.
ליקוטי רפאל, עמוד ז'. הוצאת ישועה בן דוד סאלם, ירושלים תשמ"ה (1985)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שכבר אפסו סיכוייו, יגיש משפטו עד לפני המלך.
'שובה ישראל עד ה' א-לוהיך'. - הרב 'כוכב מיעקב', זכר צדיק לברכה, אומר: אם יאמר האדם אגיש את משפטי עד לפני המלך - מובן, שכבר אפסו סיכויו לזכות בבתי המשפט הרגילים. שכן, לפי החוק אמנם אשם הוא, ותקוותו היא להגיע עד למלך עצמו, ובידו נתנה הזכות להעניק לו חנינה.
אפילו, אם האדם אשם, יש הכוח ביד המלך לזכותו. על זה אומר הנביא: 'שובה ישראל עד ה' א-לוהיך' - עליך לעשות תשובה, עד שה' יתברך עצמו, יתרצה ורק הוא, ישתבח שמו, יכול לחון אותנו, ולקבל את תשובתנו.
'כי כשלת בעוונך' - מפני שגדלו ועצמו עונותינו, שהאדם לא יכול להינצל מיד השופטים בעולם הזה, ורק ה' יתברך ברוב חסדיו, יוכל לסלוח לנו את כל עונותינו, אם אנחנו לא נחזור לפשוע. ...
לכן, טוב לו לאדם שלא יפשע, וישתדל ללמוד תורה הוא ובניו, ובזכות התורה שילמד, יזכה לעולם שכולו טוב וגם יביא ברכה לעולם בזכותו.
ליקוטי רפאל, עמוד שכ"ז. הוצאת ישועה בן דוד סאלם, ירושלים תשמ"ה (1985)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מביא בשם 'אמרי שפר' למזכים במצווה, שיקדימו ויתנו משלהם.
הכתוב אומר: 'והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר'. - אומר הרב ב'אמרי שפר': ישנם עסקנים הפוטרים עצמם מנתינת צדקה, הם חושבים משום שהם עוסקים במצווה זו. לפיכך אומרת התורה: 'והם הביאו אליו נדבה' - אפילו עושי המלאכה עצמם, לא פטרו עצמם מלתת נדבתם, אלא, הם הביאו אליו עוד נדבה 'בבוקר בבוקר' - עוד לפני העבודה הזדרזו להביא את נדבתם.
ליקוטי רפאל, עמוד קמ"ד. הוצאת ישועה בן דוד סאלם, ירושלים תשמ"ה (1985)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מביא בשם הרב יוסף חיים שמשיח בחינתו זקן ויכסוהו בבגדים.
'והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסוהו בבגדים, ולא ייחם לו' - הרב יוסף חיים מפרש דרך רמז: כי ידוע שדוד המלך, עליו השלום, הוא המשיח שיבוא במהרה בימינו, והנה, ירמוז על ידי הגלות הזה, המר והנמהר, אשר כלו כל הקצים ועדיין לא בא, וזהו: 'והמלך דוד' - הוא משיח צדקנו. 'זקן' - רצה לומר: זה כמה שנים משנולד, וכמה שנים משבא זמנו לבוא, ולא בא ונעשה כמו בבחינת זקן.
ידוע מה שכתבו רבותינו זכרם לברכה: שישה אלפים שנה הווי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. והכוונה? - בשני אלפים האחרונים, שהם אלף החמישי ואלף השישי, אפשר שיבוא המשיח, וכל עת וזמן שבשני אלפים אלו הוא זמנו. אלא, שהדבר תלוי בישראל - אם ישראל היו עושים תשובה כראוי, היה אפשר שיבוא תכף, כשהתחיל אלף החמישי.
והנה עתה, בעוונותינו הרבים, נכנס אלף השישי ועבר רב מאלף השישי ולא בא. וזה שאמר: 'בא בימים' - רצה לומר: בשני אלפים - שיומו של הקדוש ברוך הוא: אלף. ...
אזי 'ויכסוהו בבגדים' - והסיבה שכיסוהו להיות גנוז ונטמן בגן עדן, ולא בא ונתגלה לעיני הכל.
ליקוטי רפאל, עמוד ל"ב-ל"ג. הוצאת ישועה בן דוד סאלם, ירושלים תשמ"ה (1985)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שאפילו אדם מת בספינה, הנפש הולכת אצל אבותיו.
אפילו אדם מת בספינה הנפש הולכת אצל אבותיו. לכך כתיב: 'ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם' - שהיו מחבבים את הקבורה אצל הצדיקים וגם קבורת ארץ ישראל, ולמה? - שמתי ארץ ישראל, חיים תחילה לימות המשיח.
ליקוטי רפאל, עמוד ס"ז. הוצאת ישועה בן דוד סאלם, ירושלים תשמ"ה (1985)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שגרי אברהם לא יכלו להסתגל למידת הפחד ביצחק.
'ואת הנפש אשר עשו בחרן' - אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: אברהם אבינו, היה מגייר אנשים ומכניסן תחת כנפי השכינה. שואלים על זה הרבה, מה נהיה בסופם של אותם גרים? הלא אינם מוזכרים בשום מקום? - ידוע, אחרי פטירתו של אברהם אבינו לא רצו להצטרף לרבם החדש, שהוא יצחק אבינו, משום שאצל אברהם אבינו ראו רק מידת החסד, למשל צדקה, גמילות חסדים והכנסת אורחים. לזאת לא יכלו להסתגל למידת הפחד והגבורות של יצחק אבינו, אמרו: כי אחרי אברהם, אין עוד מורה ורבי בשבילם, לפיכך נסוגו אחור וחזרו לסורם.
ליקוטי רפאל, עמוד ט"ו. הוצאת ישועה בן דוד סאלם, ירושלים תשמ"ה (1985)