חכם משה שתרוג

- י"ג כסלו תרפ"ח      

1 9 2 8 - 0      

חכם משה שתרוג

מקצת שבחו

חכם משה שתרוג נולד לאביו ולאמו בתוניסיה.
חכם משה שתרוג נמנה בין תלמידיו של חכם אברהם חג'אג'.
חכם משה שתרוג מונה בעיר תוניס לראש המורים והשוחטים והבודקים בבית המטבחיים, וכל הוראות איסור והיתר נחתכו על פיו. גם אחרי היותו לראש המורים לא הספיקה לו המשכורת שניתנה על ידי הקהילה, והוא קיים את התורה מעוני, והוכרח להעתיק ספרים בשכר, כגון ספר 'כיסא רחמים' על תהילים לחכם רחמים מאזוז. בנוסף, הוציא לאור והגיה חכם משה שטרוג כמה ספרים של חכמי תוניס, ביניהם של רבו חכם אברהם חג'אג'. 
חכם משה שתרוג השיב תשובות בהלכה לכל שואל ודורש, ומריבוי השאלות, השיב את תשובותיו בקצרה.
בשנת תרפ"א (1921), לאחר פטירתו של חכם ישראל זיתון שימש כראש רבני תוניסיה, ושימש בתפקיד זה עד אחרון ימיו. בנו הוא חכם שלמה שתרוג שכיהן בדיינות בבית הדין בתוניס.  
חכם משה שתרוג נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ג כסלו תרפ"ח (1928) ונטמן ביום י"ד כסלו. חכם כלפון משה הכהן ספד לו בספרו 'פקד משה'. לימים, הועלו עצמותיו לארץ והוא נטמן בשנית בבית העלמין בלוד. 
חכם משה שתרוג חיבר את הספרים: 'ישיב משה' - שאלות ותשובות, 'שבת אחים' - הלכות טריפות.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' משיב על שינוי אותיות התורה בין העדות, שכשרים הם זה לזה.
שאלת, בספרים ותפילין שיש שינויים בכתיבה לספרדים ולאשכנזים, אם מותרים זה לזה, ואם מברכים הספרדים על ספר האשכנזים וכן להפך. וכתבת שהחכם 'בית מנוחה' הורה לברך עליהם כאשר הורה החכם 'שדה הארץ' ו'הנודע ביהודה' רק לכתחילה הספרדי לא יקנה של האשכנזי וכן להפך, והארכת בזה והבעת את חפצך לדעת את דעתי. ...
שכתב מורנו הרב חיים ויטאל זיכרונו לברכה בשם האר"י, זיכרונו לברכה, לחיי העולם הבא, שהשינויים שיש שבאותיות בין הספרדים והאשכנזים יש סמך להם בסתרי תורה. עד כאן לשונו.
אם כן, שניהם קדושים ומן המקדש הם יוצאים, וודאי שכשרים הם זה לזה, אלא שלכתחילה לא יקנה הספרדי של האשכנזי, שמצווה מן המובחר יקנה משל הספרדי, כמו שכתבו הרבנים הנזכרים לעיל, וכל דבריך הם נכוחים וישרים למוצאי דעת.
שו"ת ישיב משה, אורח חיים סימן שמ"א. הוצאת ארגון עולי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל (מהדורה שניה). תל אביב, תש"מ (1980).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מתקן אוצר נחמד לחסות כל הראויים להדריכם בנתיבי ההוראה.
יהיו דברי אלה עם יחידי סגולה, החרדים אל דבר ה' שומרי תורתו ומצוותיו, איש איש תחת אחיו יעזורו, לתקן פה העיירה, היא העיר הבירה, עיר ואם בישראל תוניס, יגן עליה א-לוהים, קופה גדולה ואוצר נחמד למחסה ולמסתור, לחסות תחת כנפיה כל אלה אשר דבר ה' ידרושו, ואשר כח בם לעמוד בהיכל ה', אשר הכרת פניהם תענה בהם כי ראויים הם מצד יראתם וחכמתם, וזכות דעתם לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו, הן מבני הארץ ממש הן מבנותיה סביב סביב, והענק יעניקו להם ברכה עד בלי די לכסות ולמלאת את כל מחסוריהם ומחסור אנשי ביתם, בפרסים תמידיים חודשיים שנתיים. והעמד יעמידו להתלמידים האלה מורים מובהקים, שלמים בכל יראה חכמה ודעת, להדריכם בנתיבי ההוראה וההנהלה הציבורית, ומי לה' אליי? כמאמר אדונינו משה.
שו"ת ישיב משה, הקדמת המחבר. הוצאת ארגון עולי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל (מהדורה שניה). תל אביב, תש"מ (1980).
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' משיב לענות אמן אחר ברכת ישמעאלי כשמכוון לשם שמיים.
וששאלת בישמעאלי שתלה בשמים עליו מיני פרחים כאשכול, אם מברכים עליהם?
תשובה: נראה שיכולים לברך עליהם, שלא אסרו רק בשמים של ערווה או של מסיבתם, שסתם מסיבתם לעבודה זרה, אבל אם תלה עליו בשמים לנוי ולהתבשם, אפילו הוא עובד עבודה זרה מותר.
והישמעאלים אפילו במסיבתם, נראה שמותר, שלא עובדי עבודה זרה הם. וכמו שכתוב ביורה דעה בסימן קכ"ד וכמו שכתב מעלתו. וכן אם בירך הישמעאלי איזה מהברכות, אם אינו מתלוצץ רק כוונתו לשם שמים, נראה שעונים אחריו אמן וכמו שכתב מעלתו.
שו"ת ישיב משה, אורח חיים סימן רי"א. הוצאת ארגון עולי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל (מהדורה שניה). תל אביב, תש"מ (1980).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' משבח שיטת העיון התוניסאי, יורדי ים התלמוד באוניית העיון.
עיר ואם בישראל, אם למסורת ואם למקרא, שמה נודע בשערים המצוינים בהלכה, עיון תלמודי, ש"ס ופוסקים ובעלי התשובות, עיון זך ונקי בשם יקרא לתהילה ולתפארת, 'העיון התוניסאי' - שמו נאה לו, עיון ישר אמת וצדק, ויום יום הגדיים נעשים לתיישים, אורים ותומים להורות את בני ישראל, הדרך ילכו בה ואת המעשה, בעיר ואם בישראל תוניס ובבנותיה, עיר ועיר לגבולותיה סביב. שבכל דור ודור עומדים ארזי הלבנון אדירי התושייה, השמים בים דרך, ובמים עזים נתיבה. יורדי הים ים התלמוד באוניית העיון, תהומותיו ועמקיו וספריהם יעידו לא הניחו פינה וזווית לבאר כל דבר סתום.
שו"ת ישיב משה, הקדמת המחבר. הוצאת ארגון עולי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל (מהדורה שניה). תל אביב, תש"מ (1980).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' משים על לב על הבנים, הפונים על כורחם אל עסקי החול.
הנה עין רואה ואוזן שומעת רוב בנות תוניס ואגפיה, סביב סביב, רעבים גם צמאים. לא רעבים ללחם ולא צמאים למים, כי אם למורה דבר ה' חוקיו ומשפטיו. ומה יעשה עם ישראל לימים יבואו? ותורה מה תהא עליה? הלא בנינו ובני בנינו ובאים אחרינו בדורשם ממנו משפט, מה נשיבם וכי יקום אל מה נעשה? וכי יפקוד מה נשיבהו? הבנים אין לישראל? ידעתי וראיתי כי יש שלמים וכן רבים אשר החלו לדאוג על זה והכינו איזה הכנות לבל תפוג תורה. ואולם הכסף יענה את הכל, ובראות התלמידים כי רובצים הם תחת משאם, משא לעייפה על המחיה ועל הכלכלה, על כורחם שלא בטובתם, יפנו אל עסקי החול כי אם אין קמח אין תורה אמר השלם באבות, ובשומנו לב לזה יתוקן הכל.
שו"ת ישיב משה, הקדמת המחבר. הוצאת ארגון עולי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל (מהדורה שניה). תל אביב, תש"מ (1980).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לכתוב דבריהם בספר לזיכרון ולמשמרת לזכות את הרבים.
כאשר כה ראינו עין בעין מנהג אבותינו הקדושים מדי דור דור, להגדיל תורה ולהאדירה, להאיר עיני ישראל בהלכה והעיון התלמודי. וכל דבריהם בספר נכתבים לזיכרון ולמשמרת. ואחרי שנות מספר יהיו לספר רשום לזכות את הרבים, להבין ולדעת את כל דבר סתום.
ובדרך אבותינו הקדושים הלכתי, ונשענתי על רחמיו ברוך הוא, להשיב שוחרי ודופקי דלתותיי יום יום, פעם בפה ופעם בכתב, ומהם הנחתי אצלי העתקתם למשמרת.
שו"ת ישיב משה, הקדמת המחבר. הוצאת ארגון עולי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל (מהדורה שניה). תל אביב, תש"מ (1980).