חכם שמעון הכהן דריהם

ת"ק - כ"ג שבט תקפ"ז      

1 8 2 7 - 1 7 4 0      

חכם שמעון הכהן דריהם

מקצת שבחו

חכם שמעון הכהן דריהם נולד לאביו ולאמו בשנת ת"ק (1740) בג'רבה.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי השכונה הקטנה בהדיג'ת. היה דרשן, והרביץ תורה ברבים. כתב מאות דפים של דרושים וחידושי תורה, אך לא עלה בידו להדפיסם בחייו. 
רק כשבעים שנה לאחר פטירתו, בשנת תרנ"ט (1899) הודפסו בליוורנו, שני כרכים של ספרו 'מטה שמעון' - חידושים על מסכת אבות, וכ"ט סיפורי מוסר בשפה ערבית, שהודפסו יחד עם הספר 'בגדי שש' של חכם רחמים בוכריץ. בשנת תש"ג (1943), הודפס בהדיג'ת ג'רבה, חלקו הראשון של ספרו 'מעשה חשב' - לספר בראשית, ובו חידושים בשפה העברית, וסיפורי מוסר בערבית-יהודית, בהגהת החכם מקיקץ שלי. 
דפים רבים נוספים, המהווים שלושה חלקי הספר הנוספים, נותרו בכתב יד, והוטמנו בתיבה, ובה כתבים נוספים של חכמי הדיג'ת. בשנת תשי"ז (1957) חכם משה הכהן דריהם, רבה של ג'רבה, ונינו של החכם שמעון הכהן דריהם, זכה ועלה לארץ ישראל, והביא עמו את תיבת הכתבים. בחסדי ה', ארבעת חלקי הספר 'מעשה חשב', הודפסו בשנת תשנ"ה (1995) בירושלים בידי חברת אהבת שלום, שגם תרגמו לעברית אותם קטעים שהיו בשפה הערבית.
חכם שמעון הכהן דריהם נפטר בשנת תקפ"ז (1827). יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום כ"ג בשבט, יום חתימת ההסכמה של חכמי תוניס על הדפסת ספרו 'מטה שמעון', בתוך הספר 'בגדי שש', בשנת תרנ"ז (1897).
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שנגאלו בשביל ארבעה דברים, שיש בהם תיקון השכינה.
'בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את לשונם, ושלא שינו את שמם, ושהיו גדורים בעריות ושלא היה בהם מלשינים' - והכוונה שארבעה דברים תמצא בהם תיקון השכינה. ידוע שהשכינה נקראת 'שם', כמו שכתוב: 'ויעש דוד שם' - שעשה תיקון לשכינה. וזהו: 'שלא שינו את שמם'. ועוד 'שלא שינו לשונם' - שלשון גימטרייה: שכינה עם הכולל, וכן 'שפה' גימטרייה 'שכינה', והם שנזהרו בלשונם נדבקו בשכינה. ועוד בכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, שהיא השכינה. ואמרו זיכרונם לברכה, שפגם הברית הוא בשכינה, חס ושלום. ועוד אמרו: ארבע כתות אינם מקבלים פני שכינה, ואחת מהם מספרי לשון הרע. ולהיות שהם נזהרו בארבע מידות אלו - נגאלו.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך ד: דרושים חידושים ולבושים, עמ' קס, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד מעלת העושה חסד עם מי שחטא לו, וזהו חידוש גדול.
'התורה, תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים - תחילתה: 'ויעש ה' א-לוהים לאדם ולאשתו כתנות עור', וסופה: 'ויקבור אותו בגי' - קשה. למה לא אמר תחילתה גמילות חסדים מ'ויבן ה' א-להים את הצלע'. ואמרו זיכרונם לברכה, שקישטה בכ"ד קישוטים. ונעשה, כביכול, שושבין לאדם. ואין לך גמילות חסדים גדול מזה. אלא ידוע: אינו דומה מי שעושה חסד עם מי שלא חטא לו, למי שעושה חסד לאשר חטא לו, וגמלו טובה. לכן מעשה של חוה, שקישטה בכ"ד קישוטים קודם שחטאו, אין זה חידוש, שכך היא המידה שחייב לגמול חסד עם ברואיו, אבל אחר שחטאו והמרו את פיו, וגמל עמהם חסד, זהו חידוש גדול.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך א: בראשית, עמ' יח, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שאתה אוהבו והוא אוהבך, והוא באחד ומי ישיבנו.
'ואהבת לרעך כמוך אני ה'' - שאתה אוהבו והוא אוהב אותך, ויהיה שני פעמים אהבה: 'אני ה'' - רוצה לומר: עולה כ"ו כנזכר. ועוד 'אהבה' עולה 'אחד' - שכשיש אהבה יש אחדות והשכינה שורה, כמו שאמרו זיכרונם לברכה: 'והוא באחד, ומי ישיבנו', ולכך כתב האר"י, זכר צדיק לברכה, שצריך האדם לקבל עליו מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך' קודם שיתפלל, כדי שתעלה כלולה מכל ישראל.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך ד: דרושים חידושים ולבושים, עמ' קיט-קכ, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד רמז לולב - עשה עמי אות לטובה, שיצא מהדין ושרביטו בידו.
'עשה עמי אות לטובה' - אפשר לרמוז על דרך מה שאמרו זיכרונם לברכה, טעם ללולב. אמרו: משל למלך שנכנסו כל עבדיו לדין, ולא ידעו מי ניצח. אמר להם פיקח אחד: מי שתמצאו אותו יוצא מאת המלך בשרביטו, הוא ניצח. כך בראש השנה עוברים לפניו כבני מרון, ולא יודעים אנו מי ניצח, וכשיוצאים ישראל בלולב ביום סוכות, שהוא ראשון לחשבון עוונות, יודעים אנו ששלנו ניצח. וזהו שרמוז: 'עשה עמי אות לטובה' - ראשי תיבות: 'ענף' - שהוא הדס, 'ערבה', 'אתרוג', 'לולב'.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך ג: נביאים כתובים, חידושי מסורה על תנ"ך, עמ' סה, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד ה'כסיל לשמאלו' - לחפש אם כבר כלו הדפים אם לא..
'לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו' - אמרו זיכרונם לברכה: 'אמור מעט ועשה הרבה' - רוצה לומר, שאם יאמר אדם: הריני עוסק בתורה, אל יאמר: נלמד הספר כולו, אלא יאמר: נלמד מקצת ממנו כדי שלא יקטרג השטן, ויבטלו אפילו במקצת, אלא יאמר: אלמד מעט, ויעשה הרבה. וזהו: 'לב חכם' - כל מה שילמד בספר יאמר: מה קראתי? ומוסיף ללמוד. אבל הכסיל 'לשמאלו' - חוזר ומחפש לשמאלו, אם כלו הדפין אם לא.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך ג: נביאים כתובים, חידושי מסורה על תנ"ך, עמ' קו-קז, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד זמן לימוד תורה בלילה, ולפחות מט"ו באב עד ט"ו באייר.
'משכבי עד קומי - שכבי, ומקומי עד שכבי - קומי'. - רצה לומר: מחג שבועות שנאמר בו: 'חי ה', שכבי עד הבוקר', עד ט' באב שנאמר בו: 'קומי רוני בלילה' - שכבי, שהלילה קצר. אבל מט' באב יכנסו לילות ארוכים, יקומו לקרות בתורה. אבל לפחות מחמישה עשר באב עד חמישה עשר באייר. וסימנך 'זרע יעבדנו' - כמניין 'זרע' ימים 'יעבדנו' - ילמד תורה בלילה. וכן תשעה חדשי העיבור הם 'רע' ימים, ושבעה ימים קודם יום המילה, כמניין 'זרע', אחר כך - 'יעבדנו', יכנס למצוות מילה.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך א: בראשית, עמ' צח, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לגבאי שלא יעבור לפני מי שאין לו, שמא יתן מעות שבידו.
'קחו' - חמישה ראש פסוק - והכוונה ירמוז על סדר גביית הצדקה, שצריכים הגבאים שיתנו צדקה קודם העם, וזהו שאמר: 'קחו מאתכם', ואחר כך 'קחו לכם מן העם'. ואחר כך יגבו מן הנשים ומן התינוקות, וזהו: 'קחו נשים והולידו בנים'. אבל צריך שלא לקחת מאתם רק דבר מועט, שלא יהיה חשש אצל הבעלים, שאם יהיה דבר גדול, בחזקתו גזול, והקדוש ברוך הוא שונא גזל בעולה, וזהו שאמר: 'קחו מוסרי ואל כסף' - רוצה לומר לא כסף הרבה, אלא דרך מוסר, שלא יהיה חושש הבעל.
או יובן דרך אחרת: יבוא ללמד לגבאים מוסר, שאם יש אנשים רוצים לתת צדקה אבל אין להם, לא יעברו לפניהם, לפי שיקרה להם, אם יהיה בידם מעות לפרנסתם, יתנו אותם, והם יישארו ריקן בלי מזונות, כמעשה של רבי אליעזר איש בירתא. וזהו: 'קחו מוסרי ואל כסף' - כלומר לא תגבו מהם. ועוד צריכים הגבאים לתן ברכה לנותנים, כמו שאמרו בש"ס: 'המקום ימלא חסרונך', וזהו 'קחו עמכם דברים'.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך ג: נביאים כתובים, חידושי מסורה על תנ"ך, עמ' קסד, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
'והנה סולם מוצב ארצה' - שבא לרמוז על האחדות, כמו שהסולם איברים איברים, והם קשר אחד, כך זרע יעקב צריך שיהיו כולם קשר אחד, אחים לא יתפרדו.
חכם שמעון הכהן דריהם , מעשה חשב, כרך א: בראשית, עמ' קטז, הוצאת ספרים וכתבי-יד 'אהבת שלום'. ירושלים, תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'