חכם אליהו בן אמוזג
חכם אברהם בלעיש
חכם אברהם הלוי
חכם בנציון הכהן
חכם יעקב משה מזרחי
חכם ישועה ששון
חכם ישועה שבבו
חכם סמחון חלואה
חכם סעדיה שוראקי
חכם שאול נחמיאש
חכם יצחק חנן
חכם יצחק נסים טולידאנו
חכם יצחק עטיה
חכם דוד קצין
חכם יוסף נחמולי
חכם משה חאגיז
חכם שמואל יוסף עדני
חכם משה עואץ'
חכם משה אלמושינינו
חכם שלמה אלגזי
חכם שלמה הלוי אלקבץ
חכם שמואל לאנייאדו
חכם משה אבן מכיר
חכם ראובן בן אברהם
חכם יחיא הכהן
חכם ישראל נג'ארה
חכם מימון עבו
חכם שמואל אלבאז
חכם אברהם חלימי (סידי בהה)
חכם אברהם פרחי
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון)
חכם חביב טולידאנו
חכם יעקב פינצי
חכם מאיר שלמה פארינטי
חכם עזרא הבבלי
חכם ציון הכהן
חכם אליהו בן עזרא
חכם יצחק הצרפתי
חכם סעדיה אלדמארי
חכם שלמה אדהאן
חכם שלמה מלול
חכם שמואל בן זקן
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן
חכם דניאל טירני
חכם חנניה אלחנן חי הכהן
חכם יוסף אזוביב
חכם יצחק אברהמי
חכם יצחק בכר דוד
חכם סעדיה אזוביב
חכם רפאל יהודה ישראל
חכם יעקב שאלתיאל ניניו
חכם יעקב אמאדו
חכם אהרן הכהן פרחיה
חכם דוד פראנסייא
חכם יום טוב קריספין
חכם ישראל יעקב חגיז
חכם שמואל די אבילה
חכם ברזילי יעבץ
חכם ישראל מאיר מזרחי
חכם יצחק לופיס
חכם יוסף דאנון
חכם עובדיה וארשאנו
חכם דוד משתה
חכם רפאל דוד מזרחי
חכם יצחק קאוואליירו
חכם יוסף מור יוסף
חכם ישועה עבאדי
חכם יוסף בן יוסף
חכם יאשיהו פינטו
חכם עזריה חיים סנגויניטי
החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ה'תשע"ט February 2019 >
אבגדהוש
     כו/1כז/2
כח/3כט/4ל/5א/6ב/7ג/8ד/9
ה/10ו/11ז/12ח/13ט/14י/15יא/16
יב/17יג/18יד/19טו/20טז/21יז/22יח/23
יט/24כ/25כא/26כב/27כג/28  

מקצת שבחו

חכם אליהו בן אמוזג נולד כבן יחיד לאמו קלרה ולאביו אברהם, בי"ג אייר תקפ"ג (1823), בליוורנו שבאיטליה. משפחת בן אמוזג הגיעה לליוורנו מפאס שבמרוקו. 
אביו נפטר בינקותו, ובשנת תקפ"ז (1827), והוא בן 4, מתה עליו גם אמו. חכם אליהו בן אמוזג גדל ולמד תורה אצל אחי אמו, חכם יהודה קורייאט. לצד לימודיו במקרא, תלמוד, מדרש וקבלה, הרחיב השכלתו בלימודים כלליים ובשפות. בשנת תקצ"ט (1839), והוא בן 16, כתב את המבוא לפירוש 'מאור ושמש' שחיבר דודו. בשנות העשרים לחייו, החל לכהן כדרשן בליוורנו, ולאחר מכן גם כדיין וכמלמד בבית המדרש לרבנים שבעיר.  
חכם אליהו בן אמוזג הקים בליוורנו בית דפוס, ובו הדפיס ספרי קודש שונים, ביניהם חיבורים רבים של חכמי מרוקו. גם ספריו נדפסו בבית הדפוס שהקים.
חכם אליהו בן אמוזג עימת את התורה עם החכמות וזאת כדי להפיק את האמת מן התורה. לשיטתו, כל הידע האנושי הוא ניצוצות של האמת שהתגלתה לישראל בתורתו. הוא לא חשש להשתמש במדעים, שהיו חשודים על חלק מן החכמים אחרים, בני תקופתו כדי לבאר את הכתוב.
בשנת תרכ"ה (1865), שלוש שנים אחרי שיצא הכרך הראשון של פירושו לתורה - 'אם למקרא', שרפו חכמי ארם צובא (חאלב) את ספרו, בשל השימוש שעשה במדעים ובביקורת המקרא. חכמי ירושלים, נמנעו מלשרוף ספרו, אך לא קיבלוהו. למענם כתב את 'צרי גלעד' אגרת הגנה על ספרו.
חכם אליהו בן אמוזג נפטר ב יום ז' אדר א' תר"ס (ת"ש) בעירו ליוורנו, ונקבר שם.
חכם אליהו בן אמוזג כתב את ספריו בעברית, איטלקית וצרפתית. ביניהם: 'אם למקרא' - פירוש לתורה. 'ישראל והאנושות' - חיבור פילוסופי העוסק בתפקידה של היהדות בעולם. 'מבוא לתורה שבעל פה' - אסופת מאמרים. 'בשבילי המוסר' - חיבור פילוסופי המשווה בין המוסר היהודי למוסר הנוצרי. טעם לש"ד - חיבור פולמוסי על דברי שד"ל (שמואל דוד לוצאטו). 'צרי גלעד' - איגרת הגנה על ספרו 'אם למקרא' בפני חכמי ירושלים.

לדף חכם
subscribe
media kiah.org.il