מקצת שבחו

'הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך'. - לקשר שני דברים אלו, אפשר במה שידוע שזכות הצדיק מגן על הדור. היינו דווקא אם ישראל כולם באחדות ונחשבים גוף אחד, ואז הזכות של זה מועיל לזה. אבל אם הם בפירוד הלבבות ואין ביניהם אחדות, אז כל אחד נחשב לעצמו ואין זכותו של זה יועיל לזה...
וזהו הלל אמר 'אל תפרוש מן הצבור', דהיינו שלא תהיה במחלוקת עם הצבור ותהיה פרוש מהם. יען כי 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך' - לומר שלא יהיה לך שום עוון להיענש עליו. שגם אם בזה הזמן לא יש לך עוון, אפשר שבזמן אחר יהיה לך עוון, ואם אתה באחדות עם הצבור יועיל לך זכות הצדיק.

מצינו שמצוות צדקה היא גם כן מעשרת, שעל ידי שייתן האדם צדקה זוכה לעושר, כמו שדרשו זכרם לברכה 'עשר תעשר- עשר בשביל שתתעשר'.
ועל פי זה אפשר לומר מחז"ל 'כל העולם ניזון בשביל חנינא בני', דהיינו כל העולם זוכים לעושר ויש להם מזונות, בשביל חנינא - שיש להם מדת החנינה ונותנים צדקה לעני שהוא בני...
וגם מי שלא חננו ה' בעושר ואינו יכול לתת צדקה, זוכה בעושר ע"י שמעשה לאחרים ליתן צדקה. כמו שפירשו 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים' - שכל הרודף אחר צדקה, הקב"ה ממציא לו מעות, ליתן מהם צדקה. ועל פי זה אפשר לפרש פסוק 'צדק צדק תרדוף' ...דהיינו אם אין לך מעות ליתן צדקה ואתה רוצה לתת צדקה - 'צדק תרדוף', שתהיה רודף לאחרים ותעשה אותם לעשות צדקה, ובזכות זה תזכה לצדק - היינו שיהיו לך מעות לצדקה

מה שנוהגים פה, להיות ליל שבועות וליל הושענה רבא, נעורים כל הלילה ולומדים הסדר הכתוב בספר 'קריאי מועד', ובינתיים, כפעם בפעם, מביאים להם קפה או תה, האם צריך לברך על כל כוס או די בברכה ראשונה. - והיה בדעתי שצריך לברך על כל כוס וכוס, כיוון שהיה הפסק בינתיים בלימוד

וזה שנאמר משה קבל תורה ...ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וכו', להיות הדבר מסור ביד חכמי הדור - לפסוק ההלכה. וכדי שלא יעלה על הדעת לומר שכיוון שהדבר מסור בידם, אם כן - יפסקו ההלכה ככל העולה על רוחם, בלא מתון. ועצה לזה אמר התנא - 'הוו מתונים בדין', שאף שהדבר מסור בידכם, מכל מקום צריכים להיות מתונים להוציא הדין כהלכתו.

אין שכר מצוות בעולם הזה - היינו בחוץ לארץ, שהיא תחת המזל, ש'בני חיי ומזוני' במזל תלויים. אבל בארץ ישראל, שהיא תחת רשותו יתברך, יש שכר מצוות בעולם הזה. והן עוד נביא מה שאמרו המפרשים: שישראל כשהם בחוץ לארץ הם בחינת עבדים, וכשהם בארץ ישראל הם בחינת בנים...
'אל תהיו כעבדים' - דהיינו כשאתם במדרגת עבדים, דהיינו בחוץ לארץ. אל תהיו משמשים לקבל פרס - לתת לכם שכר בעולם הזה.