מקצת שבחו

'ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת' - נראה לפרש על מה שאמרו חכמים: שכל השרוי בלא אישה, שרוי בלא תורה. וכתב הרב 'ערכי הכינויים' ש'זאת' - כינוי לאשה. וזהו שאמר: 'ושמרו לעשות את כל דברי התורה', וזה על ידי: 'הזאת' - היא האישה.

'ולהורות נתן בלבו' - כלומר כשהוא מורה ומלמד את התלמידים, נותן אל לבו לדברים שאומרים התלמידים, והדברים יועילו גם לו, וכך יזכה 'ולהורות את בני ישראל' - ללמד תורה לבני ישראל מתוך חכמה ותבונה רבה.

'פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד' - יש בני אדם שככל שמוסיפים בעושר, הם מוסיפים בנתינת צדקה. אבל יש בני אדם שככל שהם עשירים, אינם נותנים צדקה כלל אלא מוסיפים לצרכי ביתם. וזהו שאמר: 'פזר נתן לאביונים' אז זוכה ' צדקתו עומדת לעד'. אבל 'קרנו' - שזה רומז על העסקים הפרטיים שלו, 'תרום בכבוד' - שמוציא הוצאות רק לפי צרכיו.

'האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי' - אפשר לפרש על פי הידוע, שמי שמוכיח את חברו, צריך לדעת את מי הוא מוכיח. אם האיש הזה הוא תלמיד חכם, אז יוכל להוכיחו בדברים קשים ואין לחשוש שמא יבעט, כי יתכן שעבר על האיסור משום שכחה וכיוצא בזה, אך אם מוכיח לאדם שהוא עם הארץ, עליו להוכיחו באמירה רכה ונועם שיח.

'לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע' - בזמן הזה יש בני אדם שרוצים לעלות לארץ ישראל כדי לקבוע דירתם שם, אך מצד שאבותיהם מעכבים בעדם מלעלות לשם, נמנעים המה מלעלות לארץ הקודש. ...
וזהו כוונת התנא: 'לא יטול אם על הבנים' - כלומר שלא ימנע את הבנים מלעלות ארצה.
כי 'אם' - רומזת לארץ ישראל. 'ואפילו לטהר את המצורע' - הכוונה היא שאפילו אם הבן מפרנס את אביו, וכמו שאמרנו ש'המצורע' רומז לעני, והוא מטהר אותו ע"י שמפרנסו. בכל זאת לא יימנע מלעלות לארץ ישראל.

'תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב' - אמרו חכמים, כי העניו זוכה לחכמת התורה. וידוע ש'יעקב' כינויו עניו, ששם את עצמו כעקב. וזהו שאמר: 'תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת', וזה בזכות 'יעקב' הרומז לענווה.

'אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח' - וצריך האדם לעסוק במלאכה כדי להתפרנס ממנה. ואם כן, איך התורה מתקיימת בעולם? אך התיקון לזה, שהעשירים מחזיקים בידי התלמידי חכמים, לתת להם כדי פרנסתם. ואז חולקים החכמים עם העשירים את שכר לימוד התורה שווה בשווה, וזוכים גם העשירים לחלק טוב בעולם הבא'

'יזל מים מדליו וזרעו במים רבים' - אם כן יובן מה שאמרו: כי 'אין בן דוד בא עד אשר שיכלו כל גסי הרוח מישראל'. וכתב הרב 'כה לחי': ש'מים' רומז למשיח.
וידוע שהענווה נמצאת בדרך כלל אצל הדלים והעניים. וזהו מה שנרמז: 'יזל מים' - שיבוא המשיח שנמשל למים, וזה בזכות 'מדליו' שיהיו ישראל ענווים.