מקצת שבחו
חכם יעקב סוכרי נולד לאמו שרה, בת החכם יעקב ענתבי, ולאביו חכם שלמה, בעיר דמשק.
בצעירותו למד תורה מפי אביו חכם שלמה סוכרי, ולאחר מכן למד בבית המדרש של חכם מאיר לזבונה יחד עם חכם ניסים בוקעי וחכם דוד פינטו.
חכם יעקב סוכרי נשא לאישה את מרת סרח לבית מזרח, ונולדו להם ארבעה בנים.
חכם יעקב סוכרי היה נוהג כמנהג אביו והיה קם בחצות הלילה ולומד תורה.
בשנת תרל"ה (1875) מתה עליו אמו שרה, והוא נקלע לקשיי פרנסה, והוצרך לנדוד מדמשק.
בשנת תרל"ט (1879) הגיע למצרים, ושם הדפיס את ספרו 'ויקרא יעקב'.
בשנת תרמ"ב (1882) יצא לערי כלכלותא, הודו ובומבי, ושם הדפיס את ספרו 'יורו משפטיך ליעקב'.
בערוב ימים, חכם יעקב סוכרי זכה ועלה לארץ ישראל.
חכם יעקב סוכרי נפטר ביום ו' שבט תרס"ח (1908).
חכם יעקב סוכרי כתב את הספרים הבאים: 'ויקרא יעקב' - על פרשות השבוע, 'יורו משפטיך ליעקב' - דברי מוסר על התורה ועל העבודה, 'ויחי יעקב'- פירוש על ספר תהילים.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' רומז בני הגולה לטעת כרם בישראל, אז תבוא השכינה ותתחבר.
לעתיד לבוא, במהרה בימינו אמן, מה עושה הקדוש ברוך הוא: 'ישם מדבר לאגם מים, וארץ ציה למוצאי מים, וישב שם רעבים' - רומז עלינו אנו בני הגולה, 'ויכוננה עיר מושב' - רומז לארץ ישראל.
ואימתי יהיה זה לנו? - לזה אמר: 'ויזרעו שדות' - רוצה לומר בזמן שזורעים בתורה שניים כהלכתן: תורה שבכתב ותורה שבעל פה - הנקראים שדות.
וגם לא המדרש הוא העיקר אלא גם 'ויטעו כרם' - רומז לקיום המצות, גם כן הנקראים בשם 'כרם' כנזכר. וכיוון שמקיימים את שניהם כאחד, אז ודאי זוכים: 'ויעשו פרי' -
ומה הוא זה פרי? - לזה אמר: 'תבואה' - אותיות תבוא ה', רומז לשכינה המתחדשת באות ה', כידוע שתבוא ותתחבר עמנו, ואז על ידה, ובסיבתה תהיה גאולה שלימה.
ויחי יעקב, עמ' קע"ג ב', קע"ד, הוצאת אליהו בן אמזלג וחבריו, ליוורנו, תרס"ב (1902)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
'ועשית שולחן עצי שיטים אמתיים ארכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו' -
כמה חובה על האדם מוטלת ליתן צדקה לעניים בעת אכילתו, כי כך אמרו בגמרא: 'המאריך על שולחנו מאריכין לו ימיו' - ופירשו הטעם: לפי שעל ידי זה האריכות, שמא יבוא עני, ויתן לו שכתוב: 'המזבח עץ שלוש אמות גובהו', שכתוב: 'וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה',
והקשו פתח במזבח וסיים בשולחן? - ותירצו רבי יוחנן ורבי אלעזר באומרם: 'כל זמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליו, ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו' שנאמר: 'הלא פרוס לרעב לחמך'. ...
וכבר האריכו בזוהר הקדוש פרשת תרומה במעלת המאכיל לעניים על השולחן בעת אכילתו.
ויקרא יעקב, עמ' נ"ה ב', הוצאת אליהו בן אמזלג וחברו, ליוורנו, תרל"ט (1879)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
'והיה עקב תשמעון את המשפטים האלו, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' א-לוהיך לך את הברית ואת החסד, אשר נשבע לאבותיך'. -
ולמה הפסיק בתיבת 'המשפטים' באמצע ואחר כך אמר: 'ושמרתם ועשיתם אותם'? - אבל אפשר שיובן בהקדים מה שאמר התנא בפרקי אבות: 'ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה' - ומזה נלמוד קל וחומר, שאפילו אם היה לומד בתורה, אלא שלא מקיים מה שלומד, עם כל זה - לא עשה כלום.
ויקרא יעקב, עמ' צ"ו ב' הוצאת אליהו בן אמזלג וחברו, ליוורנו, תרל"ט (1879)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' נותן טעם לאמירת 'שבת שלום', שהשבת הוא תיקון השלום.
גם כן אפשר לתת טעם למה אנחנו אומרים ביום השבת: 'שבת שלום'. ...
ואם כן בזה השבת, שהוא תיקון הברית כנזכר למעלה, לכן בבוא יום השבת אנחנו אומרים זה לזה 'שבת שלום' - ראשי תיבות: 'שבת בשמירתו תיקון שלום'. ... ואומרים זה לזה להזהיר שישמרו השבת כראוי כדי שיתוקן זה העוון ונזכה לגאולה.
יורו משפטיך ליעקב, עמ' ל"ד ב' , הוצאת אליהו משה דוויך הכהן, כלכתא, תרמ"ב (1882)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד זכות הוריו שהיו לו כחומה בביתם, וכתקרה בכל מסעותיו.
כי מזה זמן הייתי יושב בביתי בשלווה ובהשקט לפני עטרת ראשי וצניף תפארתי אבא מארי האשל הגדול, הרב המובהק ונוגה לו ברק, אב בית הדין ורב קהילת דמשק, זכותו תגן עלינו, אבי מורי שלמה סוכרי, נר"ו, יאיר ויזהיר ברבות הטובה, ואני הייתי יושב בביתו ובחומותיו חומה נשגבה, ונהנה תמיד מטובו ומאור תורתו כיד א-לוהי הטובה,
וגם הייתה מוקפת עלי, אני ובני, נר מערבי, עטרת ראשי, צניף תפארתי אישה רבה, צדקת וכשרה מנשים בקל, יראת ה', גומלת חסדים הי אדונתי - אמי שרה תהה נשמתה צרורה בצרור החיים. ...
מה אענה ומה אומר?! - ברוך אל עליון כי בזכות אבותי הקדושים, אשר זכותם גדול ורב, ואני נשענתי בכל מקום שאלך, בחסדיו יתברך, ובזכותם הגדול, כתקרה שיש עליה מעזיבה, ובכל מקום אשר דרכו רגלי, כי זה שתי שנים ומחצה, שיצאתי מביתי, ובכל מקום שאני מגיע, הוא בעזרי תמיד, נותן לי חן וחסד בעיניהם ואוהבים אותי.
יורו משפטיך ליעקב, מתוך ההקדמה, הוצאת אליהו משה דוויך הכהן, כלכתא , תרמ"ב (1882)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מביא למוד תורה ומצוות, אין די בהם עד שיהיה שלום ואהבה.
ידוע שעיקר חרבן הבית היה בשביל שנאת חינם, וכל זמן כי עוון זה מצוי הוא בינותינו אין אנו זוכים לגאולה, ועיין מה שאמר הגאון הרב חיד"א זיכרונו לברכה, בכוונת הכתוב: 'חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו' - ותוכן דבריו: שלא אפשר שיהיה גם כן גאולה מהגלות, אפילו אם נלמוד בתורה או נעשה כל המצוות המכונים בשם 'כסף' כידוע, אלא עד שיהיה שלום ואהבה בינותינו ותסתלק השנאת חינם, אזי תיכף נזכה לגאולה ויתגלה כבוד השם עלינו.
ויקרא יעקב, עמ' צ' ב, הוצאת אליהו בן אמזלג וחברו, ליוורנו, תרל"ט (1879)
1908-0