מקצת שבחו

'מלח - ממון חסר' - אם ירצה שהממון יתקיים אזי - חסר. רוצה לומר - עשה צדקה. וכמו שיער הראש או הזקן, שכל זמן שמחליפו וגוזזו הוא עולה, ושיער שאינו גוזזו, כמו הגבינים ושער העיניים, אינו גדל.
וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל במסכת גיטין בדף ז': אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים - יעשה מהם צדקה, וכל שכן כשהם מרובים. ...
וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל: לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה. וגם אמרו רבותינו ז"ל: כל המרחם על העניים ה' דוחה את הגזירות הקשות, וברעב תציל ממות, ולא עוד, אלא גם מוספת אורך ימים ודי להאמין בזה.

כל המעלות העצומות ...ללימוד התורה הוא - בכל סוג של לימוד, אפילו ברמה נמוכה מאוד, אלא שבלימוד גבוה - יש את זה יותר. וכן הוא - בכל אדם, אפילו הוא רשע גמור, אלא שאם הוא צדיק - יש את זה יותר.
אבל הצרה הגדולה היא, שהרבה בחורים, בשעה שנודע להם דבר זה, אומרים: הכל נכון, אבל אנחנו במצב רוחני כזה שפל, שעלינו הדברים האלו לא נכונים, בין מצד שהלימוד שלנו הוא ברמה כל כך נמוכה ובין מצד שהקשר בינינו לבין השם יתברך כל כך חלש.
אבל דבר זה טעות גדולה מאוד מפני שצריך לידע שכל יהודי ללא יוצא מן הכלל הוא חביב מאוד אצל הקב"ה, והקב"ה מצפה ממנו בכל רגע ממש שיעבוד את עבודת ה' יתברך - כפי כוחו וכפי יכולתו, ובשעה זו שהוא עוסק בתורה - הוא ותורתו חביבים בעיני הקב"ה, בדרגה של חיבה, שאי אפשר לתאר, והקב"ה משפיע עליו שפע רוחני עליון מאוד.
ובכל לימוד ללא יוצא מן הכלל יש את כל הדברים הגדולים הנ"ל.

אם מה שאמרו 'כל עצמותי תאמרנה' - שינענע האדם עצמו, לא בתפילה אמרו, אלא בזמירות ובשאר התפילה, אך לא בעמידה. ויבחן, כי המנענע - אי אפשר לו שיכוון. והעומד בריא כאולם - יכוון יותר ויותר, וזה בחון. גם אין דרך ארץ לפני המלך לנוע כעצי היער מפני רוח, וכתיב 'עצי שטים עומדים' - שרפים עומדים כעצים נטועים.

העושר הוא פיקדון ביד העשיר, ואם אינו נותן ממנו לעני, אזי יקח ממנו העושר הזה או מת ועוזב לאחרים חילו. על זה אמרו רבותינו זיכרונם לברכה 'וצדקה' - רוצה לומר שחזר בתשובה ועושה צדקה - אזי תציל ממנו המוות, יישאר גם כן עשיר.

ידוע העניין ומפורסם הדבר - כי כל אדם קיבלה נשמתו בסיני חלק בפירוש התורה הקדושה בפרד"ס התורה, ובאם יטרח האדם לפרש את מאמרי רבנינו, זיכרונם לברכה, על פי הקדמות האמתיות, בזה יזכה לתקן שורש נפש רוח נשמה שלו, ובונה עולמות בקדושה, כידוע מדברי הזוהר הקדוש. ...
ואמרתי להעלותם על ספר בכתיבה וחקיקה למען אהיה מן המזכים להתעורר בלימוד חכמת האמת שהיא חביבה הרבה, ובפרט לתיקון הנפש רוח נשמה של האדם, שלא יחזור בגלגולים ...
ובזה הלימוד של חכמת האמת, יקרב לנו קץ פדותנו - הן משיח לישראל, 'ובא לציון גואל' אמן

נא אב רחמן, תשוב ותרחם על שכינתך ועל זרע ידידך, בני אברהם יצחק וישראל אהוביך, ועל עיר קודשך ותפארתך. תהינה אוזניך קשובות אל הרינה ואל התפילה, וארמון על משפטו ישב כבתחילה - אז תחפוץ זבחי צדק עולה. מי יתן א-לוה יואל, ובא לציון גואל. יהי שלום בחילך, בבנינו ובבנותינו נלך, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, ושם נשיר שיר חדש - אשירה נא לידידי.

וזאת כוונתי, חלף עבודתי, וגודל ידיעתי, ביום עבודתי, ולנדד שינתי, לחבר את האוהל להיות אחד כי רוב הכתובים היו מעורבבים אחד למעלה ושבע חצובים. ואת השני בממון ממוני, ולחזר על אמוני. ... כוונתי לעשות מצוות כיבוד אב ואם ...להיות לנשמתם הטהורות להתעדן ולהתענג בגנזי אמונות, ... ועל כן קראתי שם התורות, בכלל האורות 'שמחת יום טוב' - לרמוז בדברות שמחת האבות.