מקצת שבחו
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן, נולד לאמו עזיזה ולאביו חכם יצחק הכהן בשנת תרמ"ו (1886) בג'רבה.
למד תורה מפי חכם יוסף ברבי יחד עם חכם דוד כהן יהונתן וחכם כלפון משה הכהן. בקטנותו היה משתובב בלימודו ואביו ביקש להוציאו מבית המדרש וללמדו מלאכה. אז שלח הראב"ד ג'רבה חכם זקן מאזוז מכתב לאביו, שבו רמז להימנע מצעד זה, ואביו נעתר לבקשתו.
בשנת תרס"ג (1902), כשהיה בן 16, נשא לאישה את בת אחיו מרת מישונה, ומאז החתונה הפך לאיש אחר והתחיל לשקוד על לימוד התורה בחשק רב, והיה אביו מפרנסו. דבר ידוע שהיה מכתת רגליו מרחק 7 ק"מ מביתו, כדי ללמוד מפי חכם זקן מאזוז. מרוב חריפותו כונה 'אמייס' שפירושו תער, שהיה חריף בלימוד כתער.
בשנת תרס"ט (1908), בהיותו בן 22, נתבקש על-ידי חכם זקן מאזוז לשבת בית-הדין בענייני גיטין חמורים.
בשנת תרע"א (1911) התחיל לשמש ברבנות, ובשנת תרע"ה (1915) נתמנה לראש הרבנים בג'רבה וכיהן במשרה זו כ-24 שנים. בסוף ימיו כיהן כהראב"ד והרב היחיד מהעיר ג'רבא ששימש כרב ראשי לתוניסיה.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן נפטר ביום ו' סיון תשל"ד (1974) בתוניס.
מבין כתביו הרבים, נדפסו לאחר פטירתו שו"ת 'גדולת מרדכי', שלושה חלקים, ו'דורש טוב לעמו' - דרושים.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שלא יחזיר פני חברו ריקם מפני השלום.
'וישאלו איש לרעהו לשלום' - אפשר לפרש שהפסוק אומר שאם אדם שואל ממך איזה כלי או איזה דבר, תעשה טובה ותשאיל לו מפני השלום, שתהיו אוהבים וידידים. וזהו שאמר: 'וישאלו איש לרעהו' - ולא יחזיר פניו ריקם מפני השלום.
גדולת מרדכי, כרך ב', דף רכ', הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, שלהי חג החנוכה, תשמ"א (1981)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לדבר דברים, המרחיבים את הדעת ומשמחים את הלב.
'יהיה ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך' - מזהיר התנא לאדם שידבר עם העניים דברים שמרחיבים הדעת ומשמחים את הלב להפיג לו מצערו. וכעניין שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה על שלמה המלך, עליו השלום, שנגזר עליו שלוש שנים להיות גולה ונידח, ופעם אחת הזמינו איש אחד לסעוד אצלו, ובזמן אכילה היה מזכיר לפניו איך היה מלך, ואיך היה חי בגרם המעלות, והיה שלמה המלך, עליו השלום, בוכה מרוב צערו ולא אכל כלום. ופעם אחרת הזמינו אדם אחר והיה מדבר על ליבו דברי תנחומים, ואכל מכל מה שהביאו לפניו בתיאבון. ועל זה אמר: 'פת חריבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב'. וזהו שאמר התנא: 'יהיה ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך'.
גדולת מרדכי, כרך א', דף קמז', הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, ל"ג בעומר תשל"ו (1976)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לעשות חסד זה עם זה לסייע בקיום המצוות.
ראו שנחוץ מאוד לעשות חסד זה עם זה בכל פרטי המצוות שבתורה, שכל אחד יסייע לחברו 'איש את אחיו יעזורו' וכל מי שיש בידו יכולת לעזור, יעשה יכולתו, הן בדברים, הן בטרחה, הן בכל דבר שביכולתו לעזור בקיום מצוותיה כל אחד ואחד.
גדולת מרדכי, כרך א', דף קפ"ט הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, ל"ג בעומר תשל"ו (1976)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד כשם שתלמוד גדול, כך קשה הרהור מעבירה עצמה.
נחלקו במסכת קידושין סוף פרק א', אם תלמוד גדול או מעשה גדול, ונענו כולם: 'שתלמוד גדול שמביא לידי מעשה' עיין שם. הרי שכיוון שהתלמוד מביא ליד מעשה, יהיה ערכו גדול מהמעשה עצמו. וכן להיפך במעשה העבירות, כיוון שההרהור מביא לידי מעשה העבירה, יהיה קשה מעבירה עצמה.
גדולת מרדכי, כרך א', דף קנה', הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, ל"ג בעומר תשל"ו (1976)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד יהיו בעיניו כחדשים נגד התחדשות שמחדש היצר הרע.
על ידי לימוד המוסר, מתעורר מחדש, יען שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'שיצרו של האדם מתחדש עליו בכל יום, ואילולי הקדוש ברוך הוא עוזרו, לא יוכל לו', עיין שם. והיינו, שאילולא שמתחדש עליו בסברות שונות ועצות שונות, לא יוכל לו. שכיוון שמאתמול לא הסכים לדבריו, אם יחזור לדבריו הראשונים איך יסכים לו? ולכן תמיד מחדש לו סברות חדשות. ולכן כנגד זה עשה הקדוש ברוך הוא שדברי התורה ודברי המוסר הם כחדשים נגד התחדשות שמתחדש היצר הרע.
ואולי לזה כיוונו רבותינו זיכרונם לברכה ואמרו: 'לעולם יהיו בעיניך כחדשים', ותלמוד בהם, ותחזור ותלמד, ואל תאמר: כבר למדתי את זה ואין צורך. וגם כן תמיד תבוא לדרשה ואל תאמר: מה שאומר הדרשן כבר אני יודע אותו וכבר שמעתי אותו, אלא יהיו בעיניך כחדשים.
גדולת מרדכי, כרך א', דף קסא', הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, ל"ג בעומר תשל"ו (1976)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שבח המתים, שכבר מתו ממעשה הבנים אשר המה חיים.
'ושבח אני את המתים שכבר מתו, מן החיים אשר המה חיים עדנה' - שרוצה לומר על פי האמור שהצדיקים עולים ממדרגה למדרגה על ידי מעשי הבנים. וזהו שאמר: 'ושבח אני את המתים שכבר מתו' - ואפילו שאין לאל ידם לעשות עוד מצוות ומעשים טובים, ואפילו כך יש לשבח אותם יותר מן המלאכים, יען כי הם עולם ממדרגה למדרגה, והשבח הזה בא להם 'מן החיים אשר המה חיים עדנה', על ידי מעשיהם הטובים שעושים הבנים.
גדולת מרדכי, כרך א', דף קפו', הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, ל"ג בעומר תשל"ו (1976)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד נשמת הצדיק צרורה בצרור החיים, להשתתף בצרת החיים.
הנה ידוע מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שטוב להתפלל על קברי הצדיקים כדי שיתפללו עלינו לבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות. וזהו כמו שכתוב: 'והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים' - דהיינו בעת צרת החיים, תהיה נפש אדוני הצדיק גם כן משתתפת עמהם, כדי להתפלל עליהם לבטל כל הגזירות קשות ורעות. והנה הזמן שצריך האדם להתפלל בעד אביו ואמו, הוא ביום פטירתם בכל שנה ושנה שלוש תפילות, שחרית מנחה וערבית. וכתבו הפוסקים זיכרונם לברכה שאין זה רק ביום הפטירה דווקא. ומה שנהגו להתפלל ביום שבת קדש שקודם יום הפטירה, אין זה רק מנהג.
גדולת מרדכי, כרך א', דף קסה', הוצאת ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל, ירושלים, ל"ג בעומר תשל"ו (1976)
1974-1886