מקצת שבחו
חכם אברהם דוד שלם נולד לאמו אסתר ולאביו חכם דוד שלם ביום כ"ו טבת בשנת תרפ"ח (1928) בעיר ירושלים. חכם אברהם דוד שלם התחנך בילדותו בתלמוד תורה 'מזרחי', ולאחר מכן בישיבת 'שערי ציון', שהוקמה ע"י הראשון לציון החכם בן ציון מאיר חי עוזיאל בשכונת נחלת שבעה בירושלים.
חכם אברהם דוד שלם נסמך לרבנות ודיינות ע"י הראשון לציון החכם בן ציון מאיר חי עוזיאל, כשוחט ובודק ע"י אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים החכם מרדכי מיוחס, וכמוהל על ידי חכם יעקב ששון.
בשנת תש"ח (1948), במלחמת העצמאות הצטרף לשורות ההגנה בירושלים.
בשנת תש"ט (1949) חכם אברהם דוד שלם נשא לאשה את שרה בת דודו, ונולדו להם בן ובת. לאחר שלוש שנות נישואין, מתה עליו אשתו בטרם עת.
בשנת תש"י (1950) חכם אברהם דוד שלם נעתר לבקשת הראשון לציון החכם בן ציון מאיר חי עוזיאל, ועבר ללימה בירת פרו לעמוד בראש הקהילה היהודית.
חכם אברהם דוד שלם לימד וחינך לאהבת התורה העם והארץ, סייע בארגון החיים היהודיים, ונטל חלק פעיל למען המגבית היהודית המאוחדת. לאחר מספר שנים עבר לסיאטל בארה"ב ושימש ברבנות בבית הכנסת 'עזרה בצרות', ולאחר מכן עבר למקסיקו סיטי ושימש ברבנות בקהילת 'הר סיני'. משם עבר לסיאטל בארה"ב ושימש ברבנות בבית הכנסת 'עזרה בצרות'.
בשנת תשל"ז (1977) חכם אברהם דוד שלם שב לארץ ישראל ועמד בראש מתחם מכון 'אור המזרח' להוצאת כתבי יד עתיקים ו'בית היתומים הספרדי' בירושלים וכולל האברכים, שהוקם שם. במקביל, חכם אברהם דוד שלם היה פעיל ב'וועד העדה הספרדית', וב'ועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל'. חכם אברהם דוד שלם שמר על קשר עם הקהילות היהודיות בארצות אמריקה הלטינית, ותרגם ספרי הלכה רבים לשפה הספרדית.
חכם אברהם דוד שלם נאסף לבית עולמו ביום כ"ג באלול ה'תשע"ד (2014)
בין ספריו 'אשד הנחלים' ג' חלקים -פירוש לספר קהלת; נאות דש"א - מחזור לראש השנה ויום הכיפורים נוסח קהילות יוצאי ספרד; תרגום ספר תהילים ופרשנותו לשפה הספרדית.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד הפותח ידו לעני, פותח אוצרות השמיים לברך מעשה ידיו.
ומהגיוני לבי אומר: שעצם נתינת הצדקה, פעולה זו כשלעצמה היא הברכה. אדם שזיכה אותו הבורא יתברך בממון, שיכול לעזור לעניים ונצרכים, לפרוס מלחמו לרעב ולתת מכספו לדל להחיות נפשות אומללות, אין לך ברכה גדולה מזו. והוא בבחינת: 'והיה ברכה'. בפתיחת ידך לעני ודל, אתה הוא המשפיע ופותח אוצרות השמים לברך את כל מעשי ידיך, וזו היא הברכה.
ספר אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ' רס"ו, דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס"ט (2009)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.
'ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' - דרך ה' ואמונתו היא דוקטרינה של 'לעשות צדקה ומשפט'.
אין די במשפט וחוקה יבשים. העולם והחברה האנושית יחרבו וימיטו שואה על כל היקום אם חוכמתם ומחקריהם לא ישתלבו בצדקה וחסד, באמת ושוויון, וזכות קיום לכל מי שנוצר בצלם א-לוהים ללא אפליה של גזע, צבע ודת. תיקון העולם במלכות שדי תתאפשר, ויושבי תבל ושוכני ארץ יגיעו למצב נעלה זה, רק באהבת הזולת, שמירה על זכויותיו ועשות צדקה וחסד, 'כי באלה חפצתי נאום ה'.
ספר אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ' קי"ב-קי"ג, דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס"ט (2009)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מחזק המנהג להתקבץ בבית התינוק בלילה שלפני המילה.
מנהגנו אנו היום, שנוהגין להתקבץ בבית התינוק בלילה שלפני המילה, וקוראים מאמרי 'זוהר הקדוש' בפרשת 'לך לך', ושרים ומזמרים שירות ותשבחות לכורת הברית, שזיכה את הורי הילד בבן זכר - חלילה לנו להרהר לאסור זאת. מי יתן וימשיכו במנהג ישראל קדושים זה. ...
מנהג קדוש זה מצאנוהו בספר הקדוש 'שיח יצחק' למורנו הרב המקובל הא-להי רבי יצחק אלפייה זצ"ל, מחכמי ירושלים ומקובלי 'בית אל' בעיר עוז לנו.
ספר אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ' ר"צ, דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס"ט (2009)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שבחה שהיא 'גן נעול' לאויב ו'מעיין גנים' לבנים השבים.
מצאנו לדוד מלך ישראל בתהילותיו שהזכיר את ירושלים שש-עשרה פעמים, ואת ציון הזכיר שלושים ושבע פעמים. בהללויותיו לירושלים כתב: 'שבחי ירושלים את ה' הללי א-להיך ציון'. סך הכל מזכיר את עיר הא-להים חמשים ושלוש פעמים כמניין ג"ן.
למניין זה כיוון שלמה בנו בשיר הערגה וצפייה לשיבת ציון וגאולת ירושלים כשאמר: 'גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעיין חתום'. גן ה' ירושלים, גם בחורבנה נשארה נעולה וחתומה לכל צר ואויב. ...
'מעיין גנים' - שמימיו מגיעים מלבנון הוא מקדש ה', 'באר מים חיים' - ששבו לפכות ולהפריח השממה. יצאו מים חיים מירושלים לרוות צימאונם של בנים נאמנים, צמאי גאולה, ששבו לגבולם, לבנות ולהביא גאולים לציון, ושמחת עולם על ראשם.
ספר אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ' ר-ר"א, דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס"ט (2009)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
אמת מקיר תזעק, האם יש לנו דבר גדול מלמוד תורה של תינוקות של בית-רבן שאין מבטלין אותם אפילו לבניין בית המקדש?! מי הוא זה ואיזה הוא שיהין לקלקל לילד בן תשע שהגיע לחינוך, לעכב לימודו ולגרום לו נזק נפשי בלתי הפיך כל ימי חייו?!
הלא חובה קדושה על הדיינים לבוא לעזרת אם אמללה וסוערה זו, להציל עשוק מיד עושקו, שמחפש רק תואנות שסופן תאונות תאניה ואניה. יש לדיינים להתיר לה מיד, לגשת לשופט שבעירה לסיים בעיה כאובה זו בהקדם, ועליהם תבוא ברכת טוב שמצילים עשוק מיד עושקו, והם בבחינת 'פתח פיך לאלם' - הילד הקטן הזה שנפל קרבן לתככיו של אב עריץ רחמנא ליצלן.
ספר אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ' נד , דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס"ט (2009)
2014-1928