מקצת שבחו

חכם רחמים נסים יהודה די שגורה, נולד לאמו בת שבע רושא ולאביו החכם פנחס רפאל די שגורה באיזמיר, תורכיה.
ראשית תורתו למד מאביו, החכם פנחס רפאל די שגורה, חסיד הפרד"ס, מחבר הספר 'אות לישועה', שבאחרית ימיו עלה לירושלים, ונפטר בשנת תרי"א (1851). גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי איזמיר עד שנודע כתלמיד חכם מובהק. שימש דיין בעיר איזמיר. עליו כתב, החכם באשי, רבה של איזמיר, חכם חיים פלאג'י בהקדמת הספר 'חיים שנים': 'ארי שבחבורה, שעוסק בתורה תדיר, ומתנהג בחסידות, שיראת חטאו קודמת לחכמתו, עובד את ה' מאהבה, שגורה תפילתו, מעלת הרב השלם הדיין המצוין.
בשנת תרכ"ב (1862) נוסד בית הדפוס של בני החכם רחמים נסים יהודה די שגורה, והוא שימש מגיה בבית הדפוס. בית הדפוס פעל במשך ארבעים וחמש שנה והדפיס למעלה ממאה ספרים. 
בשנת תרכ"ח (1868) היה בין החכמים החתומים על הסכמה הספר 'ברוך מבנים' של חכם בכור נסים יעקב מזרחי
חכם רחמים נסים יהודה די שגורה נפטר ביום י"ג כסליו בשנת תרמ"א (1881).
הוא השאיר אחריו כתבים רבים וביקש בצוואתו שידפיסו אותם. בין חיבוריו: 'אות לרחמים' - על סדר האותיות, 'ספר כריתות' - על ענייני גט וחליצה, 'עקב ענוה' - על התורה, 'שבט מיהודה' - דרשות, 'יאודה לקדשו' - על ספר תהלים, 'תפלה לעני' - על התפילות ועל סדר עבודת יום הכיפורים, 'ציון ברחמים' - הקדמות וציונים, וספר 'מגיד דבר' - ביאורים על האגדה, חידושי דינים ודרשות. שניים מחיבוריו: 'מגיד דברו' ו'עקב ענוה', יצאו לאור, לאחר פטירתו, בשנת תרמ"א (1881) באיזמיר, בהשתדלות בניו: חכם יצחק שמואל וחכם משה. כתב היד של ספרו 'שבט מיהודה', נמצא בבעלות 'יד יצחק בן צבי', נסרק ועלה לרשת באתר הספרייה הלאומית.