חכם ג'ינו ג'אן


מקצת שבחו

חכם ג'ינו ג'אן נולד לאביו חכם משה ולאימו מרת מיזה לבית חכמון בשנת תרע"ח (1918) בטריפולי שבלוב.
חכם ג'ינו ג'אן נולד לאחר שנפטרו להוריו, זה אחר זה, שני ילדים בקטנותם. כסגולה קראו לו בשם לא יהודי - ג'ינו ע"ש העיר ג'נבה. הוא גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר טריפולי.
בשנת תרצ"ה (1935) נשא לאישה את מרת יפה ג'מילה לבית פדלון, ועבר להתגורר העיר סרת, לחופה הדרומי של מפרץ סידרה. בשנת תש"ב (1942) הוסמך ע"י בית הדין של טריפולי לשוחט ובודק.
בשנת תש"ג (1943) עבר לגור בעיר המרפא בנגזי, היות וסבל מכליותיו. הוא שכר חדר מהחכם המקובל יוסף ג'אן, רב העיר בנגזי, ממנו למד את תורת הסוד. לפרנסתו עבד מספר שעות בודדות ביום כשען.
בשנת תש"ח (1948) מכר את כל רכושו, והשיג אשרת עלייה תמורת סכום רב. הוא הפליג לאיטליה, פגש ברומא את חכם דוד פראטו, רבה של איטליה, וסרב להצעתו להישאר ולשמש רב באיטליה.
בראש השנה תש"ט (1949) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר יפו. הוא מצא דירה קטנה על שפת הים, ללא ריצוף וללא ריהוט, והצטופף שם עם משפחתו בתנאים קשים. לפרנסתו עסק בשחיטה, וכל ימיו ולילותיו הגה בתורה, בנגלה ובנסתר. מעט מחידושיו הנפלאים, העלה על הכתב בספר 'גינת נוי' על התורה, כשהוא נזהר שלא לכתוב בו דברי קבלה. הספר יצא לאור ע"י נכדו, מיד לאחר פטירתו.
חכם ג'ינו ג'אן נפטר ביום ט"ז אב בשנת תשס"ח (2008), ומנוחתו כבוד בבית-העלמין סגולה בפתח-תקווה.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד חסדי ה' למצוא חן, להיות אהוב למעלה ואהוב למטה.
ונח זכה לציון הזה: 'את הא-להים התהלך נח', בגלל שהוא אהוב למעלה ואהוב למטה, מהשם ומהבריות, שהשם אמר: 'אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה', והבריות אמרו: 'זה ינחמנו מעיצבוננו ומעשה ידינו ומן האדמה אשר אררה ה''. מזה ניקח קל וחומר, שבן אדם צריך להיות שלם עם ה' ועם אדם.
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: מי שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו, ולהיפך, מי שרוח הבריות לא נוחה הימנו, גם רוח ה' לא נוחה הימנו. לכן זכה נח לשבח בסיום הפרשה, שנאמר: 'ונח מצא חן בעיני ה''. ולכן אנחנו אומרים במוצאי שבת בהבדלה: 'ונח מצא חן בעיני ה'', וחוזרים ואומרים: 'ונמצא חן בעיני א-לוהים ואדם', וכן שלמה במשלי כתב: 'ונמצא חן ושכל טוב בעיני אם-להים ואדם'. וצריכים לשמור על כבוד הזולת, ולשמור על הכלל הגדול בתורה: 'ואהבת לרעך כמוך', ובזה נהיה אהובים למטה ואהובים למעלה, ונזכה לחסדי השם, ויזכנו ונמצא חן ושכל טוב בעיני א-לוהים ואדם.
גינת נוי, פרשת נח, עמ' 9, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאם לא למד, יקרא שמע בכוונה, שהקב"ה רוצה באמונה.
כל איש מישראל חייב בלימוד תורה וקיום מצוותיה, ואסור לבן אדם לעזוב אותה, אלא צריך להגות בה יומם ולילה, כמה שאפשר לו, מה שהוא יודע וממה שהוא למד, מפשט ומרמז ומדרש ומסוד. והפסוק אמר: 'אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשול למכרה' - וכוונת הפסוק, לפי עניות דעתי, אם בן אדם לא הבין ולא למד כלום מהתורה, לפחות יקרא קריאת שמע, פעמיים ביום בכוונה, מה שהוא מבין, והקדוש ברוך הוא רוצה באמונה ובנפש נקיה, כאמור בחבקוק: 'וצדיק באמונתו יחיה'.
גינת נוי, פרשת משפטים, עמ' 92, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד לתת כוח לקדושה ע"י מעשינו הטובים עד עלות השחר.
המאבק של יעקב אבינו עם המלאך הוא רמז לזמננו אנו, בעולם הזה, שנאבקים הקדושה עם הסטרא אחרא, 'עד עלות השחר' - עד ביאת משיחנו, שהיא עלות השחר, גאולת ישראל שדומה לעלות השחר, וה' יעזור לנו לתקן ניצוצי הקדושה, ולתת כח לקדושה ע"י מעשינו הטובים, לעזור להתגברות הקדושה על הסטרא אחרא, ולקרב גאולת ישראל שהיא עלות השחר.
גינת נוי, פרשת וישלח, עמ' 25, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד סגולת וישלח יעקב לומר לפני עניין גדול או משפט.
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: סגולה גדולה מאוד, שבשבוע שיש לך נסיעה או לסחור במסחר, או ללכת לפני עניין גדול, או משפט. במוצאי שבת אחרי ההבדלה, תקרא בפרשת 'וישלח יעקב מלאכים' עד 'המקום סוכות'. ואם לא קראת במוצאי שבת, תקרא ביום שיש לך איזה עניין כמדובר לעיל, בבוקר אחרי תפילת שחרית 'וישלח יעקב' עד 'המקום סוכות', ותבקש מהקדוש ברוך שבזכות הפרשה שקראת, שה' יעזור לך, ויתן לך חן וחסד, ויעזור לך לסדר על הצד הטוב ביותר, אמן.
גינת נוי, פרשת וישלח, עמ' 25, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שגם בנות צעירות מדליקות, להרבות אור השבת בעולם.
תקנו הדלקת נרות של שבת על האישה, בגלל שהיא כיבתה אורו של עולם, שבאוכלה מעץ הדעת סיבבה מוות לעולם. לכן היא צריכה להדליק את הנרות, ולברך עליהם, ולתקן מה שעיוותה.
ומנהג יפה כאן, שגם בנות צעירות מדליקות נרות שבת, ככה ירבה אור השבת בעולם, ויגורש החושך שהוא הסטרא אחרא, מבתי ישראל ומן העולם. ותקנו שהכנתם וסידורם של הנרות יהיה על הבעל, לתקן מה שסיבב ע"י אשתו בשומעו לה - ויש גם תיקון עליון, וצריך כוונה גדולה בהכנתם שיהיו כך.
ועל פי הקבלה מפי האר"י הקדוש, זיכרונו לברכה, מצווה להדליק שתי נרות נגד זכור ושמור, ועוד צריך נרות שעשויים מחלב כשר, אבל חלב טמא יחזק הסטרא אחרא. ויותר טוב שיהיו משמן זית, שאין בו חשש של חלבים, והשמן זית יש לו ערך רב, שמדליקים בו את המנורה בבית המקדש.
גינת נוי, פרשת בראשית, עמ' 6, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד בזכות המילה, יזכור הבטחתו לאברהם ולזרעו.
ה' ציווה את אברהם אבינו על המילה, שישמור על המצווה הזו הוא וזרעו. ראינו מה יקרה מצוות המילה על הקדוש ברוך הוא, שהשכינה לא שורה על טומאה, אלא על קדושה, ולפני המילה אמר הפסוק על אברהם: 'ויפול אברם על פניו וידבר אתו א-לוהים לאמר' - בגלל טומאת הערלה, לא היה לו כח לעמוד לפני ה', אבל אחרי המילה 'עומד לפני ה'', שכבר ניטלה ממנו הערלה, ונשאר בשלמות הקדושה בלי הערלה.
וזכות זו אנו מבקשים מהשם יתברך בתפילה: 'שומע תפילת כל פה' - פ"ה 85 חשבון 'מילה', שבזכות המילה יזכור לנו הבטחתו לאברהם ולזרעו, ועל זה אמר הנביא ירמיה: 'זכור ה' מה היה לנו, הביטה וראה את חרפתנו' - בקש הנביא שיזכור את מצוות המילה, שעושים ישראל בשמחה רבה בסעודה גדולה, שאם מקריב את בנו למילה, נחשב לו כאילו הקריב קורבן על גבי המזבח, ורמז הנביא בזה: 'זכור ה' מה היה לנו' - ראשי התיבות אותיות מילה, ובזכות זה – 'הביטה וראה את חרפתנו' - בגלות וירחם עלינו.
גינת נוי, פרשת לך לך, עמ' 10-11, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שלפני מילת כסף בא מילת עני.
תדע שהכסף שיש לבן אדם, הקדוש ברוך הוא נתן לו בגלל שהוא צינור, ושליח לרחם על העני. ומרמז הפסוק, שאמר: 'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' - מילת 'כסף', האותיות שלפני כ"ף סמ"ך פ"ה, הם אותיות 'עני', יו"ד לפני כ"ף, נו"ן לפני סמ"ך, עי"ן לפני פ"ה, בזה רמז הפסוק: אם תרצה שהכסף שלך יתברך, ויתמיד בידך, תקיים כל הפסוק, לא רק את התחלתו, שאחרי 'אם כסף' כתוב: 'את העני עמך', שהיא 'עמך' - כאמור שמילת כסף משותפת עם עני, ומילת 'עמך' - היא גם כן גימטרייה 130 ו'עני' גימטרייה 130, בזה מרמז לנו הפסוק: 'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' - והלוואה וגמילות חסדים - וצדקה תציל ממוות, גם כן מילת 'כסף' גימטריא 305, הכוונה במילוי, כ"ף, סמ"ך, פ"ה, ו'כפרה' גימטריא 305, ושבן אדם מביא קורבן שעלה לו 'כסף', תהי לו 'כפרה', וכשייתן יעזור לעני בכסף, ובדבר שעולה כסף גם תהיה לו לכפרה, ויתברך ממונו בזכות הצדקה, ותכפר לו על כל עוונותיו, ותשמור אותו מכל נזק, וכל משפחתו.
גינת נוי, פרשת משפטים, עמ' 95, י.ב דסקל, בני ברק תשס"ח (2008).