מקצת שבחו

חכם פנחס ועקנין נולד לאמו יעל ולאביו חכם מאיר ועקנין בשנת תרפ"א (1921) בטבריה.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם מאיר ועקנין, רב העיר טבריה ונשיא כולל רבי מאיר בעל הנס. למד בישיבת 'תפארת ישראל' בחיפה מפי רבי דב מאיר רובמן, ובהמשך בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה בירושלים, מפי חכם עזרא עטייה וחכם יעקב עדס. היה לתלמיד הראשון מחוץ לירושלים, שהתקבל ללמוד ב'פורת יוסף', ומאחר ולא הייתה אפשרות לישון בישיבה, אביו שכר עבורו חדר בבית משפחות בני תורה בעיר.
בשנת תש"ד (1944) נשא לאשה את איווט פרחה, בתו של חכם עובדיה צדקה.
חכם פנחס ועקנין הוסמך לרבנות בידי ראשי ישבת 'פורת יוסף', ובידי הראשון לציון, חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל. זמן מה למד גם מפי הרב נח קרול בקבוץ בחורי הישיבות ב'כפר חסידים'.
בשנת תש"ח (1948) מונה לשמש רב שכונת תל ארזה ורב בית הכנסת 'אוהבי ציון' בירושלים. בזמן מלחמת העצמאות שב לטבריה, ואחריה חזר לירושלים. הוא החל ללמד בתלמוד תורה 'פורת יוסף' ובמוסדות נוספים, והשקיע את שאר זמנו בלימוד תורה. בהמשך מונה לראש ישיבת 'תפארת יוסף', שהוקמה בשנת תשי"ט (1959).
בשנת תשכ"ה (1965) החל ללמוד בקביעות קבלה מפי החכם המקובל עובדיה הדאיה בישיבת 'בית אל'. בשנת תשל"ה (1975) קיבל תעודת כושר לרב עיר מידי הראשון לציון, חכם עובדיה יוסף. לאחר יציאתו לפנסיה, לימד חצי יום בישיבת בעלי תשובה בגבעת שאול, ואחרי הצהרים המשיך את לימודיו בישיבת 'בית אל'.
חכם פנחס ועקנין חלה וסבל ייסורים קשים. בשנת תשנ"ד (1994) לאחר שרופאיו העריכו כי נותר לו רק חודש לחיות, ירד למצרים להתפלל לרחמי שמים על קבריהם של חכם יעקב אביחצירא וחכם חיים כפוסי. עם חזרתו לארץ עבר בדיקות נוספות שבהם נמצא שהסכנה חלפה. בשנת תשס"ד (2004) במהלך ניתוח עיניים איבד את הכרתו, ולאחר מספר ימים נפטר בבית החולים.
חכם פנחס ועקנין נפטר ביום י' בתמוז תשס"ד (2004), ומנוחתו כבוד בבית החולים סנהדריה.
בשנת תשס"ו (2006), לאחר פטירתו, לוקטו חידושיו על פרשת השבוע ודרשותיו על המועדים בספר 'אמרי פנחס'.