מקצת שבחו

חכם אליהו אזולאי נולד לאביו חכם יצחק ולאימו יקות למשפחת עמאר בשנת תרס"א (1901) ברבאט שבמרוקו.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי רבאט, והמשיך את לימודיו בבית הספר 'אליאנס'. בשנת תרע"ט (1919) החל ללמוד ראיית חשבון בהתכתבות בסורבון. עם סיום לימודיו עבר לעיר קזבלנקה.
בשנת תרפ"ה (1925) נשא לאשה את פנינה, בת אחיו אברהם, ונולדו להם שישה ילדים.
בשנת תש"ז (1947) סייע בידי חכם רפאל עבו ובידי הרב אברהם קלמנוביץ, לייסד את מוסדות 'אוצר התורה', ושימש בהתנדבות כמזכיר הכללי של המוסדות, שכללו רשת ישיבות ותלמודי תורה, בהם למדו אלפי תלמידים.
בשנת תש"ח (1948) עם הקמת מדינת ישראל, זכה ועלה לארץ ישראל. בתחילה התגורר במחנה עולים ליד נתניה, ובשנת תש"ט (1949) ייסד את מושב מגדים, צפונית לעתלית, יחד עם גרעין של כ-100 משפחות עולים, שגיבש לגרעין מייסד היישוב. הוא הנהיג את היישוב בימי הצנע הקשים, והביא לנטיעת הפרדס הראשון ביישוב. לפרנסתו עסק בהנהלת חשבונות, ובהתנדבות עסק בענייני הצבור. הוא היה חבר מרכז המושבים, ועמד בראש הוועדה הדתית. כחלק מפעילותו הקים בתי כנסת ומקוואות במושבי העולים, ודאג לפיתוח העסקי של משקי התושבים. הרבה לעסוק בעזרה לנזקקים ולחיזוק הפעילות הדתית. נודע ביכולת הנאום ובכתיבת הישרה עד שכונה 'ביאליק של תנועת המושבים'.
בשנת תשכ"ח (1968) יצא לגמלאות והקים בחיפה מרכז סיוע לזקנים המסדיר ענייניהם מול הרשויות.
בשנת תש"ל (1970) החל לחבר ספרי הלכה בשפה פשוטה, לזיכוי הרבים. בשנת תשל"ד (1974) יצא לאור ספרו 'אגרת השבת'; בשנת תשל"ו (1976) - 'אגרת לבר המצווה ואגרת המועדים'; בשנת תשל"ז (1977) - 'אגרת לאשה'; בשנת תשל"ח (1978) - 'אגרת המוסר'; בשנת תשל"ט (1979) - 'אגרת המידות'; בשנת תש"מ (1980) - 'אגרת הברכות - ברכת אליהו'; ובשנת תשמ"א (1981) - 'אגרת הקדושה והטהרה'.
חכם אליהו אזולאי נפטר ביום כ' אדר א תשמ"ו (1986). חכם אליהו בקשי דורון, לימים הרב הראשי לישראל והראשון לציון, הגיע לעסוק בעצמו בטהרת הנפטר, והוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים