מקצת שבחו
חכם חיים כהן, נולד לאימו ולאביו, חכם כלפאני כהן כנראה בשנת תרכ"ה (1864) בעיר גאבס בתוניס.
גדל בתורה וביראה, למד ולימד תורה לרבים, ועסק בייצור בתים ורצועות לתפילין ובהכנת פרשיות. נשא שתי נשים, שהיו מכינות ציציות, ומחלקות אותם בחינם לכל נצרך.
בשנת תרע"ט (1919) הוציא לאור בג'רבה את הספר 'כרם חמדה', ובו פירוש 'שערי רחמים' לחכם רחמים הכהן, מאבות אבותיו, חידושים ודרושים 'כסא רחמים' לאביו, חכם כלפאני הכהן, ופירושו לתורה 'שערי חיים'.
חכם חיים הכהן זכה ועלה עם משפחתו לארץ ישראל ונפטר בה ביום כ"ג בתשרי תרצ"ה (1934).
הותיר אחריו חידושי תורה בכתב ידו, שנשמרו בידי בן דודו, חכם סוסו יוסף בן שאול הכהן, תחת ארון הקודש בבית הכנסת 'למנזל' בגאבס. חכם סוסו יוסף הכהן מסר את מפתח הארון לתלמידו חכם אליהו הכהן, ולימים התבקש ע"י חכם חיים חורי להכינו לדפוס. בשנת תשל"ז (1973) יצא לאור פירושו לתהילים בשם 'שמחה לאיש', פירוש שנשמר בפנקס בכתב יד, בידי חכם יונה בוכבזה, ויצא לאור יחד עם הספר 'סיחה נאה'.
חיבורו נוסף של חכם חיים כהן על תהילים נמצא בגניזה בכתב מעלק. כתב יד זה נשלח למומחים לפיענוח, להגהה ולהכנה לדפוס ויצא לאור בשנת תשס"ג (2003) בספר 'חיים וחסד'.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד הישועה ע"י ברכתך, שמברכים: ברוך אתה, כבן האומר לאביו
'לה' הישועה על עמך ברכתך סלה' - הכוונה, כדי לזכות לגאולה, שהיא תשועת ה' לעם ישראל, על ידי 'ברכתך סלה' - הם התורה והשלום, האשה והבנים, שכולם ברכה טובה לאדם. ועל ידי הבנים, יכלו כל הנשמות שבגוף ותבוא הגאולה. וכדברי הגמרא: 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף'. ...
התשובה, שנקראת 'ישועה', 'על עמך' - אלו ישראל שנקראים 'בנים'. ובזה התשובה מועלת, שהיא מדין בנים, ואב שמחל על כבודו, כבודו מחול. והראיה שאנו בנים הוא, על ידי 'ברכתך סלה', ממה שאנו כשמברכים אומרים: 'ברוך אתה ה'', ואין דרך העבד לומר לאדונו 'אתה', לא כן הבן אומר לאביו: 'אתה'.
חיים וחסד, א, עמוד נ. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד את יראי ה' יכבד אפילו הפחותים ממנו בחכמה וביראה
'הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו' - מי שרוצה ללכת לעולם הבא בתמימות, דהיינו שלם במעשיו, לא יספיק לו מה שהוא 'פועל צדק' - שומר תורה ומצוות, אלא צריך: 'לא עשה לרעהו רעה' - מקיים מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' שהיא כלל גדול בתורה. גם יהיה 'נבזה בעיניו ימאס' - דהיינו עניו אמיתי, ואינו חושב עצמו לכלום. 'ואת יראי ה' יכבד' - אפילו הפחותים ממנו בחכמה וביראה, ועל ידי זה ילך לעולם הבא תמים ושלם, 'ופועל צדק' - שנמחלים לו כל עוונותיו בזכות המעלות הנזכרות, ונחשב כאילו תמיד היה פועל רק צדק, וקיים כל המצוות.
חיים וחסד, א, עמוד קט. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד וכל מעשהו באמונה - שע"י הצדקה נחשב שקיים כל התורה
'כי ישר דבר ה', וכל מעשהו באמונה' - יש לפרש: דבר ה' היא התורה. ואם תאמר: איך יכול לקיים כל התורה? - לזה אמר: 'וכל מעשהו באמונה' - בצדקה שנקראת אמונה, שעל ידי הצדקה נחשב לו כאילו קיים כל התורה כולה. גם כן: 'כי ישר דבר ה'' - היא התורה, ומי שאינו יודע ללמוד תורה, התיקון שלו: 'וכל מעשהו באמונה' - בצדקה, להחזיק ביד לומדי התורה.
חיים וחסד, א, עמוד קצח. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד בצדקתך פלטני - במה שאני לומד תורה ומלמדה לאחרים
'בך ה' חסיתי' - בך אותיות כ"ב - היינו בזכות התורה שיש בה כ"ב אותיות, 'ה' חסיתי' - בטוח לי שתשרה עלינו השכינה בעולם הזה, גם 'אל אבושה לעולם' - זה עולם הבא. ...
גם כן 'בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם, בצדקתך' - בזכות הצדקה, מה שאני לומד תורה ומלמדה לאחרים, כותב תורה, נביאים וכתובים ומשאילם לאחרים, שכל זה נקרא: 'עושה צדקה בכל עת'. גם כן בתורה שנקראת 'צדק'. גם כן בזכות הצדיק - 'פלטני'.
חיים וחסד, א, עמוד קעז. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד רמז לא רגל על לשונו, להיזהר ביותר בחודש אלול
'לא רגל על לשונו' - סופי תיבות: 'אלול'. לרמוז שבחודש אלול, המסוגל לתשובה, יזהר ביותר בעוון לשון הרע, שהוא חמור יותר מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, כמבואר בגמרא, שבשלושה הנזכרים נאמר 'גדול' או 'גדולה' לשון יחיד, ובלשון הרע נאמר 'לשון מדברת גדולות', שניים משמע.
חיים וחסד, א, עמוד קט-קי. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שע"י הצדקה שנותן בלב שלם בא לידי שמחה
'נתתה שמחה בלבי, מעת דגנם ותירושם רבו' - גם כן יש לפרש 'נתתה שמחה בלבי' - שאני לומד תורה ומקיים המצוות בשמחה, ובשכר השמחה נזכה לטוב עולם הזה: 'מעת דגנם ותירושם רבו'.
גם כן 'נתתה שמחה בלבי' - אני אשמח בארץ ישראל וירושלים, על ידי 'בלבי' - בצדקה, שבת ותורה, שבזכותם יבוא הגואל. גם כן 'בלבי' - בבנים. ועל ידי זה יכלו כל הנשמות שבגוף ותבוא הגאולה.
גם כן יש לפרש על פי מה שכתבו חכמינו זיכרונם לברכה: על ידי הצדקה שנותן האדם בלב שלם, בא לידי שמחה. וזהו: 'נתתה שמחה' - בזכות הצדקה הנקראת 'לב' כנזכר.
חיים וחסד, א, עמוד סב-סג. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שרגזו ואל תחטאו, שיכעס מן השפה לחוץ, ובלבבכם משכבכם
'רזגו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה' - יש לפרש על פי הידוע שאסור לכעוס, וכמו שנאמר: 'כעס בלב כסילים ינוח'. ואם לפעמים אדם יצטרך לכעוס כדי לחנך בני משפחתו או הצבור וכיוצא, יכעס רק משפה ולחוץ, וכמו שאמרו גבי משה רבינו, עליו השלום, שנאמר: 'ויקצוף על אלעזר ועל איתמר', 'ויקצוף משה על פקודי החיל', וכיוצא - הכל היה מהשפה ולחוץ.
וזהו רמז הפסוק: 'רגזו ואל תחטאו' - אם הזמן מחייב אתכם לרגוז ולכעוס למען תקנת הכלל או הפרט, יהיה רק משפה ולחוץ להראות כאילו אתם כועסים, 'ולא תחטאו' - בעוון הכעס, 'אמרו בלבבכם על משכבכם' - אמירה רכה, שבלבכם לא תכעסו רק משפה ולחוץ.
חיים וחסד, א, עמוד נז. ישראל, תשס"ג (2002).
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד כרדת הגשמים כאילו אנו רואים יום המשיח
'באורך נראה אור' - בגשמים ומטר שנקראים 'אור', וכן במשיח, 'נראה אור', וכדברי חכמינו זיכרונם לברכה: 'גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות'. וכרדת הגשם, הנקרא 'אור', כאילו אנו רואים יום המשיח. גם כן 'באורך' - בשכינה, שוודאי למען השכינה שהיא עמנו בגלות תעשה למענה ותביא המשיח.
חיים וחסד, א, עמוד רלג. ישראל, תשס"ג (2002).
1934-1864