חכם אברהם דיין


מקצת שבחו

חכם אברהם דיין נולד לאמו ולאביו חכם ישעיה בעיר חאלב שבסוריה. 
חכם אברהם דיין מגדולי חכמי חאלב במאה ה-19. הוא שימש כראש קהל המוסתערבים בחאלב. בשם מוסתערבים כונו היהודים שחיו בארצות ערב, טרם גירוש ספרד. 
חכם אברהם דיין חי בעוני ודוחק גדול. הוא חסך מעצמו להוציא לאור את ספריו. בהקדמתו לספרו 'שיר חדש' הוא כותב על מסעו לצפת כדי למצוא בית דפוס זול יותר מבתי הדפוס של חאלב, אך התבדה. לבסוף זכה להדפיס חלק מספריו בבית הדפוס שבעיר ליוורנו. 
חכם אברהם דיין חיבר עשרה ספרים, חלקם הובאו לדפוס וחלקם עדיין בכתבי יד. בין הספרים שחיבר: 'שיר חדש' - על תהילים, 'זיכרון לנפש' - תוכחות ומוסר, 'פועל צדק' - שאלות ותשובות, 'ויוסף אברהם' - שאלות ותשובות, 'טוב טעם' - מוסרים ודרשות על התנ"ך ועל הש"ס.
חכם אברהם דיין ראה בבניו החכמים ממשיכי דרכו, ואף הכניס מתשובותיהם בהלכה לספרי השו"ת שלו. 
חכם אברהם נלקח לבית עולמו ביום י"ז מרחשוון תרל"ז (1876), ונטמן בעיר חאלב.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' משבח משיב אפו, ומגנה כועס על חברו, ושופך חמתו על אשתו.
המזלזל בחברו ומחרפו ומגדפו, ומדבר עליו כזבים בדבר שאין בחברו, וחברו שומע ואינו משיב, 'והרבה להשיב אפו' - אז לוקח הנעלב כל זכויות המבזה, מאחר שהם מכזבים. ...
כי הן אמת מה לו לאדם לצער חברו הנברא כמוהו בצלם ודמות ולבזות אותו ביד רמה, ומה לו להתגדל ולהתנשא על חברו, וסופו גוש עפר ותולעה ורימה, והתורה חסה על צער בעלי חיים. ...
אם כל שכן אדם שכמותך, הנברא בצלם ודמות שאסור לצערו ולבזותו, כל שכן להכותו בזרוע רמה. כי ודאי בעשותך ככה תהיה בניזקין גרמא. להיקרא רשע לפני המקום עד החרמה. ומה נואלו אותם בני אדם כי כשמתכעסין עם חבריהם, ולא יוכלו לדבר דבר - באים לבתיהם, ושופכין חמתם על נשותיהם.
הולך תמים ופועל צדק, עמוד נ"ה. נדפס בירושלים תשל"ט (1978)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
כמו שהאורח תמיד מתבייש מבעל הבית, שטורח ומביא לפניו הוא ואשתו - כן יתבושש האדם מהקדוש ברוך הוא, המעריף טובו עליו מן הטובות, וגבר חסדו עליו ותמיד בכל יום מזמין לו פרנסתו - ולא ילין אדם רעב עד אשר ישלח מזונו ופיתו.
גם לרמוז לאדם כי כמו שבעל הבית אם יכניס אורח לתוך ביתו, צריך לקבלו בשמחה ובטוב לבב, וישב עמו לאכול על שולחן אחד עם בניו ובני ביתו. וכמו שאמר התנא 'ויהיו עניים בני ביתך' אכן אם ייתן לו לאכול על דלתו, כמה איוולת היא לו וכלימה, וכל שכן שאינו יושב איתו.
הולך תמים ופועל צדק, עמוד מ"ד. נדפס בירושלים תשל"ט (1978)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מסביר פשר הגומחה בקיר בבית הכנסת הגדול בחאלב.
מה שעשוי במקום הפתח 'מחארב קיבלה' כמו שעושים הישמעאלים במקום תפילתם - שמעתי כי בבוא סולטאן מוראד לפה אר"ץ, בלכתו לכבוש בבל מיד פרסיים, אשר לקחוה מידו פעם שנית, שנת חמשת אלפים ושצ"ד לבריאת עולם (1634), ונכנס לבית הכנסת הנזכר, וראה שלא יש שם, שום עבודה זרה ודמיון וצורה. אמר: ראוי להיות במקום הזה 'מחארב', ולא יצא משם עד אשר תקנוהו.
ספר זיכרון לנפש, עמוד 75. הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ"ה (1984)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מגנה אדם העוסק בתורה, אך מעלים עינו מן המצווה.
טעות מפורסם לאדם שעוסק בתורה התמימה, וכשתבוא לידו מצווה - מעלים עין ממנה. והיה העלמה, כי יאמר בדעתו - עסק התורה יעלה לי לרצון, וימין ה' רוממה.
כי ודאי איש כזה משקר, חס ושלום, לפני ה', ועושה אוון ומרמה, כי הוא לומד ואינו מקיים, ולא ניתנה תורה - אלא למצוותיה, להיות עבודתו תמה.
ספר זיכרון לנפש, עמוד 75. הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ"ה (1984)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מפרש לאב שלא זכה ללמוד תורה - יש לו תיקון שילמד לבנו.
'ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה' - שאם האדם לא זכה ללמוד תורה ומנעוריו לא שנה, או מטרדות הזמן או שלא היה לו אב שילמדו, אז יש לו תיקון - שילמד לבנו.
אכן לבן זה - צריך האב, שיגביר עליו חסדו, ולא שיניחו להצטער כל כך דבר, ועל ידי זה יהיה פוסק מלימודו, אלא 'כמשפט הבנות' - שאין להם מקום לפרנס את עצמם, כי אם מאביהם אשר הוא נותן לחמם עד שיינשאו, גם האב - יספיק לבנו כל צרכו בכל עת ובכל זמן.
ספר זיכרון לנפש, עמוד 54. הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ"ה (1984)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מביא מנהגם לבקר מערת עזרא הסופר, ומעיין שהיה טובל בו.
רחוק מאר"ץ תשעה שעות יש כפר אחד ושמו תידיף. ... ויש שם בית כנסת גדולה, וקבלה בידינו שבעת אשר יצאו מהגולה מעיר בבל בימי עזרא הסופר, זכותו יגן עלינו אמן, באו לכפר הזה,
והיתה מחלוקת בישראל בעניין חסרות ויתרות, ואמר להם אדוננו עזרא שכך צריך לכתוב, ואם לא תאמינו - הריני כותב ספר תורה ומניח מקום שם הוי"ה ברוך הוא פנוי, ומניחו ומלינו, ויהי בבוקר אם תמצאו ששם הוי"ה כתוב כהלכתו - אז תדעו כי האמת איתי. וכן עשו וחתמו דלת המערה ההיא.
ויהי בבוקר פתחו וראו שכל שם הוי"ה כתוב בכתב יפה ונעים, ואז בנו שם בית כנסת יפה אצל המערה, ויש שם סמוך לכפר מעין, שהיה טובל גופו אדוננו עזרא, זכותו יגן עלינו אמן, ונקרא המקום ההוא גם בפי הגויים 'עין אל עזיר', ובכל שנה בחודש אלול ותשרי, יוצאים לשם לזיארה, מי שנדר בעת צרה, ומדליקין נרות שם על נשמתו.
הולך תמים ופועל צדק, זיכרון דברי אר"ץ, עמוד קל"א- קל"ב. נדפס בירושלים תשל"ט (1978)