מקצת שבחו

כל אדם בבואו לבית-הכנסת להתפלל ערבית בליל יום הכיפורים קודם שיתחילו ערבית יאמר בינו לבין עצמו נוסח זה: הריני מוחל וסולח לכל אחד ואחד מישראל בין איש בין אישה, בין קטן בין גדול, בין שחטא לי בממוני בין שחטא לי בגופי, בין שחטא בכבודי, בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים. והריני מוחל להם מחילה שלימה מעתה ועד עולם.

בטעמי תקיעת שופר ראש השנה - להזכירנו קבוץ נדחי ישראל, ולהתאות אליו, שנאמר בו: 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים.'

מנהגן של ישראל לברך את הילדים (וגם הבנים הגדולים מקבלים ברכה מאבותיהם), קודם שנכנסין לבית הכנסת, אחר סעודה מפסקת, שאז כבר חל קדושת היום ושערי רחמים נפתחין.
ואגב מעוררים הבנים והבנות שילכו בדרך טובים וארחות צדיקים ישמרו, ולחזק לבבם לתורתנו הקדושה כי בעת ההוא מורך בלבבם מאימת הדין, והדברים עושים רושם ונכנסים ללב ביושר.

הזהירו רבנינו זיכרונם לברכה: ללמוד בימים אלו ספרי מוסר יותר מרגילותו כדי שעל ידי זה, יזכור ויכיר חסרונותיו ועיוותיו. וכל אחד ישער בעצמו מאיזה ספר הוא מתפעל יותר וילמוד בו. וכמו שכתבו חכמינו זיכרונם לברכה: ממקום שלבו חפץ.
ואם הוא בעל משא ומתן וטפו תלויים בו, אף על פי כן ימעט בימים אלו בעסקיו, ועשה אותם ארעי, ותורתו וחשבונו עם קונהו - קבע. ... ואם הוא חכם ילמוד גם כן נסתר ב'סתר אהלו' והצנע לכת.

נוהגין ליתן הכפרות לעניים, ויותר טוב לפדותן בממון בשוויין, ולחלק הממון לעניים, כדי שלא יתביישו העניים במה שנתנו להם התרנגולים, שלקחו לכפרתם. ...
וזורקין הבני מעיים והכבד והכליות של הכפרות על הגגות או בחצר מקום שהעופות יכולים לקחתם משם, לפי שראוי לרחם על הבריות ביום זה כדי שירחמו עלינו מן השמים.

יש נוהגין בערב ראש השנה לילך על הקברות ולהשתטח על קברי הצדיקים. (שמועיל מאוד כפי שמצאנו בכלב וברבי מני. ועוד המקום קדוש וטהור ומעורר לב האדם לתשובה). ולהרבות שם בתחינות, ואל ישים מגמתו נגד המתים חס ושלום. אך יבקש מהשם יתברך שייתן לו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ומרבין שם בצדקה קודם שיאמר התחינות ויש להקיף הקברות.

במקומות שאין מחמירין בפת של נכרי, ויש אנשים שאין נזהרין בזה. מכל מקום בעשרת ימי תשובה, צריך ליזהר ולאפות בביתו או ליקח מאופה ישראל. ואם אי אפשר לו, אזי יש להכשיר התנור שהנוכרי אופה בו על ידי שישליך לתוכו קיסם בעת ההבערה או ינער האש מעט. ומי שהולך בדרך ואין לו פת של ישראל, ויודע של ימצאנו תוך ד' מילין מותר לאכול פת נוכרי אפילו בימים אלו.