מקצת שבחו

'כי נר מצווה ותורה אור' - מהו 'ותורה אור'? - אלא הרבה פעמים, שאדם מחשב בליבו לעשות מצווה, ויצר הרע אומר - למה אתה מחסר נכסיך? ויצר הטוב אומר לו - תן למצווה! שהמצווה נמשלה לנר, שאפילו אלף מדליקין ממנו אינו חסר...
ואם פגע בך מנוול זה ורוצה לפתותך שלא תיתן צדקה, שאתה מחסר מממונך, משכהו לבית המדרש, ותראהו שבתורה מה כתוב בה - 'כי נר מצווה', שהמצווה נמשלה לנר, שאינו חסר בהדלקת אחרים. ומתורתך תלמדנו ליצר הרע - שלא להחטיאך, 'ולא תאמץ את לבבך מאחיך האביון'. אם כן, התורה היא אור להדריכך בדרך תלך, ואלמלא תורה היה יצרו מתגבר עליו, ולמנועו מעשיית צדקה.

אמרו במדרש: 'אלה תולדות נח- נוח לעליונים ונוח לתחתונים'. ומה היא הכוונה? יובן, עם מה שאמרו רז"ל; 'צדיק כי טוב', וכי יש צדיק שאינו טוב?! אלא- טוב לשמיים ואינו טוב לבריות- זהו צדיק שאינו טוב, טוב לשמיים וטוב לבריות- זהו צדיק טוב. רצונו לומר, שיש צדיק שהוא מתחסד עם קונו ומקיים מצוותיו יתברך אבל אינו גומל צדקה וחסד עם הבריות... וזהו אומרו 'נח איש צדיק תמים', שהיה מושלם בעבודתו וטוב לשמיים ולבריות.

'ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמור... קחו מאתכם תרומה לה', כל נדיב לבו - יביאה' ...וראוי להבין למה אמר 'אל כל עדת בני ישראל'? ...
שגוי שהתנדב מנורה או דבר אחר לבית הכנסת מקבלים ממנו, והוא שיאמר לדעת ישראל הפרשתי אותה, ואם לאו טעון גניזה ...אם כן איפוא בפרשת תרומה כתב: 'ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו' - לרבות הגויים, שאם יתנדבו דבר לצורך נדבת המשכן מקבלים ממנו.

'עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם' - הואיל וכתוב 'עלית למרום שבית שבי - יכול מפני ששבה אותה, נטלה חינם?' - דהיינו בלא עמל ויגיעה, יכול אדם לזכות לכתרה של תורה? - תלמוד לומר 'לקחת' - דהיינו כמו שלוקח אדם חפץ בדמים, צריך טורח גדול כדי לקנותו, כן עסק התורה צריך טורח גדול, ויגיעה רבה, וימית עצמו על התורה כדי לקנותה...
ואם כן הרי בלקיחה לקחה? אחר כך אמר 'יכול יהא חייב ליתן דמים?' - תלמוד לומר 'מתנות' - שצריך אדם ללמד בחינם ולא בשכר, ומה אני בחינם, אף אתם בחינם.

אם היה אדם חכם וצדיק, והוליד בן שאינו חכם - אם כן, כשהבן רוצה להתכבד - הוא מתכבד באביו, שאומר אני בן פלוני. וכשהבן חכם וידוע, והאב אינו חכם, - הוא אומר לבריות אני אביו של פלוני, או כששואלים עליו מיהו זה, אומרים להם אותם שהם מכירים לבנו, זה אביו של פלוני חכם.
וקשה לו לבעל המדרש בזה המקרא 'אלה תולדות יצחק בן אברהם', למה צריך לו לכתוב 'אברהם הוליד את יצחק'? - משום זה בא המקרא ש'עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם' - האבות עטרה לבנים, והבנים עטרה לאבות. רצונו לומר - כשהאב חכם וצדיק, והבן חכם וצדיק - הבן מתכבד באביו, והאב מתכבד בבנו... שהאבות והבנים צדקו יחדיו, עד שיהיו הזקנים מתעטרים בבניהם, והבנים מתעטרים באבות, ושניהם כאחד טובים, ויחדיו יהיו תמים.