מקצת שבחו
חכם יצחק אביחצירא, הבבא חאקי, נולד לאמו ולאביו חכם מסעוד אביחצירא, בכ"ג באלול תרנ"ה (1895) בעיירה ריסאני שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו. סבו הוא חכם יעקב אביחצירא, ה'אביר יעקב', ואחיו הוא חכם ישראל אבוחצירא הבבא סאלי.
בשנת תר"פ (1920) כחלק מהתקוממות כנגד הפרוטקטורט הצרפתי, נחשדה משפחת אבוחצירא כמשתפת פעולה עם הצרפתים. אחיו הגדול חכם דוד אבוחצירא נרצח, וחכם יצחק אבוחצירא ברח עם אחיו חכם ישראל אבוחצירא לעיר בודניב. שם הקימו מחדש את ישיבתם.
בשנת תרצ"ו (1936) חכם יצחק אביחצירא עבר להתגורר עם משפחתו בעיירה ארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי, ועמד בראש הקהילה היהודית.
בשנת תש"ה (1945), חכם יצחק אביחצירא עזב את מרוקו, ועבר לגור בעיר אוראן שבאלג'יריה, שם התגוררו יהודים רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת, וחשו בחסרון הנהגתו של חכם יצחק אביחצירא.
בשנת תש"ח (1948), עם הקמת מדינת ישראל, חכם יצחק אביחצירא עלה לארץ יחד עם בניו ובנותיו והתיישב במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון, חכם בן ציון חי עוזיאל, על בואו של חכם יצחק אביחצירא לארץ, מיהר לקבל פניו, והעניק לו את מצנפת הרב הראשי שעל ראשו.
חכם יצחק אביחצירא מונה לרב העיר רמלה, בה כיהן כ-20 שנה, בהמשך כיהן גם כיו"ר 'ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל', שייסד הראשון לציון חכם יצחק נסים, וכחבר מועצת הרבנות הראשית.
בשנת תשי"ט (1959) לאחר מרד ואדי סליב, שפרץ כנגד אפליית הציבור המזרחי בישראל, שימש כחבר בוועדת החקירה הממלכתית, החבר היחיד בוועדה מבין עולי צפון אפריקה.
חכם יצחק אביחצירא היה ידוע במופתיו ובברכותיו. ביתו היה פתוח לרווחה לכל מי שהיה זקוק לו. חכם יצחק אביחצירא הותיר אחריו שישה בנים ושש בנות משתי נשים, בתוכם רבני עיר, ראשי ישיבות, ואנשי ציבור.
חכם יצחק אביחצירא נהרג בתאונת דרכים, בשובו מביקור אחיו הבבא סאלי בנתיבות. הוא נפטר ביום כ"ה באדר ב' תש"ל (1970). מקום קבורתו בעיר רמלה.
אין אנו מכירים כתבים של חכם יצחק אביחצירא. ליקטנו כאן מעט מזעיר, מדברים שנמצאים ביד משפחתו
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מבקש לשאוף לאחדות גמורה, ולחיסול ההפליה בין הגזעים.
בשעת מתן תורה נאמר: 'נגד ההר', ופירוש הדבר שכאשר יש לפנינו הר קשה, מצב קשה, יש להתאחד. אני מברך ועידה זו גם במיזוג ואיחוד כל הסיעות.
עם ישראל צריך לשאוף לאחדות גמורה. לכן במעמד זה, אני פונה לכל המפלגות בבקשה לדאוג לחיסול ההפליה בין הגזעים, שלא יהיה לנו אשכנזי, ספרדי או תימני. כולנו שייכים לעם ישראל ויושבים בארץ ישראל.
עם ישראל הלך בגולה, וגולה זו הפרידה בינינו וכך נתהווה יהודי מרוקני או יהודי מרוסיה. אולם עתה חזרנו לארץ שהבטחנו הקב"ה, לכן עלינו לחסל את ההפליה בין העדות להיות לעם אחד.
מתוך נאום הרב יצחק בכינוס של תנועת 'הפועל המזרחי' - דוח לוועידה הארצית של 'הפועל המזרחי', עמ' 70 תשכ"א (1961)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
הנני מתכבד להודיעו דעתי המעט בנוגע לבעיית הסנהדרין ...
לא באתי כאן באריכות דברים, בפרט מחמת טרדות הצבור והיחיד אשר הסתרגו על צווארי. בכל אופן הנני מסכים, הולך לאשר ולקיים, שכל דבריו חיים וקיימים להלכה ולמעשה, ומה גם אחר שזכינו בחסדי ה' ברוך הוא לתחיית עם ישראל ועצמאותו בארצו המעטירה, החובה מוטלת על כל הרבנים בארץ ישראל ובחוץ לארץ להשתתף בשמחה של מצווה רבתי זו, רבת הכמות והאיכות, מצות עשה שהזמן גרמא, אשר כל איש ישראל ירווה צימאונו בזה, ויגיל וישמח בשמחה בקציר.
ואילולא יראתי גם זחלתי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, מורי ורבותי, שיזכו לאורך ימים טובים אמן, הייתי מציע ככה: הנה יש לנו בית דין שלושה גאונים סמוכים - מרן הגאון הרצוג שליט"א, ומרן הגאון עוזיאל שליט"א, ומרן הגאון שר הדתות שליט"א. במיטב שלושה כאחד מותרים, אשר עיני כל ישראל עליהם, וסרים למשמעתם ודאי הם נקראים סמוכים, ויכולים לסמוך אחרים כאוות נפשם הקדושה והטהורה. ובזה יצאנו כל הדעות.
והנני מסיים בברכת התורה לכבוד מרן שר הדתות שליט"א, אשר הוא הוא המחולל והיוזם והעומד בראש הרעיון הנפלא הזה. יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח להחזיר עטרה ליושנה, ולהקים הדת על תלה בימיו תיוושע יהודה, ומלך ביופיו תחזינה עיניו, וכהן גדול עומד ומשמש. אמן כן יהי רצון.
מתוך מכתבו של הרב יצחק אביחצירא לשר הדתות, הרב יהודה לייב מיימון בעניין הקמת הסנהדרין - בכתב יד.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד במה שהארץ נמשלה לצבי שמתרחבת כשבניה בתוכה.
ארץ ישראל נקראה 'ארץ הצבי' שנאמר: 'צבי היא לכל הארצות'. חכמינו זיכרונם לברכה אמרו כאן שארץ ישראל נמשלת לצבי - מה צבי, אם תפשוט את עורו לא יספיק לחזור אליו - כך ארץ ישראל, בשעה שהיו כל השבטים בתוכה, הייתה ארץ רחבה שהספיקה לכל עם ישראל. אבל בעת שישראל יצאו מתוכה נעשתה קטנה, אבל בתחילת הגאולה תתחיל להתרחב.
מתוך מכתבו של הרב יצחק אביחצירא לקרון הקיימת לישראל לציון 60 שנים לייסודה - בכתב יד.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מרבה הגחלת על הפחם, שזכות הצדיקים מגנה על העם.
ראו ראינו הבקשות מכל מכירי ספרי הקודש רבינו 'אביר יעקב', זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא. היות וכל הספרים הראשונים אזלו, ואין בידינו לספק לקהל הקדוש הרחב את מבוקשם. לכן הסכמנו להוציא לאור ספרי הרב הצדיק, ותהילה לאל עלה בידינו שכבר עלו על מכבש הדפוס כמה מהם. וכעת ברוך ה' הגיע תורו של הספר 'יורו משפטיך ליעקב', שיש בו את כל הדינים הראויים לשמש לכל הזמנים כמו שעיניכם תחזינה מישרים, ואני בטוח שגם בבתי הדינים, הראויים לשמש, יוכלו להשתמש בדינים אלו, ואני תקווה שתחזור עטרה ליושנה. ... בכדי שתרבה הגחלת על הפחם. וזכות הצדיקים וספריהם תגן ותציל את כל עם ישראל מכל דבר לא טוב ... אמן ואמן.
**חסר מקור**