מקצת שבחו

שאלה בעניין הלוקס, והוא מין מנורה של נפט ידועה, ונשאלתי אם מותר בשבת לסובב הבורג אחרי שכבתה, כי ידוע שאם תכבה מעצמה ככלות הנפט, אז מוציאה עשן וריח רע חזק, מכוח האוויר העצור שם, ולכן שואלים הלכה: אם מותר לסובב הבורג לאחר שכבתה מאליה, לעצור ולהיות שליט ברוח, לכלוא את הרוח, שלא תצא רוחו וריחו לא יהיה נודף, או שמא אסור, משום טלטול מוקצה, כמו נר שהדליקו בו באותו שבת.
והשבתי להם: שלפי מה שנוהגים לטלטל את הנר אחר שכבה על פי תנאי, כנזכר בדברי מרן סימן רע"ט, אם כן גם בנידון שלנו יעשו תנאי מערב שבת, ואז מותר יהיה לסובב הבורג, ואפילו אם לא התנו, כיוון שריח רע נודף ממנה הוא לו ככלי של צואה, שכתב הרב משה שם שיש מתירים, ואפשר שאפילו מרן יודה בזה, כיוון שקשה לכל אדם, וגם לפעמים ניזוקים ממנו מחמת הריח החזק כידוע, ואף על גב, שקיים לנו: אין עושים כלי של צואה לכתחילה, אין לומר שכאן, כיוון שיודע שסופו לבוא לידי כך, אם כן מהעיקר לא נתיר לו שידליק אותה בערב שבת, כיוון שיודע שיבא לידי טלטול מוקצה. אחד שאין לנו למונעו מלהדליקה לכבוד שבת בשביל כך, ועוד שאין הוא מתכוון לעשות כלי של צואה אלא מתכוון לכבוד שבת וממילא נעשה ככלי של צואה ומותר.

עליהם לעשות התרה, אם הם מכירים בעצמם ששוב אין ביכולתם לסדר בדיוק כמו שנהגו מקודם. בעתיד יפרישו באומד הדעת, הן חסר הן יתר, אם יש ביכולתם להפריש מעשר, ויתנו שזה עושים בלי נדר כלל ועיקר, וכל שעה יהיו רשאים לפי צורך הזמן, אם, חס ושלום, יהיה צורך לפחות ממעשר. יתנו בפירוש שמה שיפרישו יהיה על דעת לעשות מזה כל מין דבר מצווה שירצו, הן לזון ולפרנס קרוביהם, והן לקנות צורכי מצווה כמו עליות ספר תורה ושאר מצוות, הן לתת מזה צדקות וכל דבר מצווה, ובזה יהיו רשאים להבא, להפריש מעשר באומד פחות או יותר, כפי מה שה' יתברך יעזרם.

ראיתי שהגאון המפורסם מורנו הרב שמואל די מודינה, זכרונו לברכה, נשאל בעניין קרוב קצת לנידון שלנו, וכתב וזו לשונו: 'ביראה ופחד נכנסתי בזה העניין', ואני בעוניי מה אענה אחריו?! ויראה ורעד יבוא בי, ביודעי את מיעוט ערכי, פחות שבערכים. אמנם היות ואיני בן חורין להיפטר מלענות על זה, כי השאלה עמדה לפנינו בבית דין, ואין פוטר אותי, ועלי לחוות דעה, ולהשיב בהסכמת חברי ורבותי, והעניין הוא מקום עיגון גדול. לכן דחקתי ונכנסתי ושמתי מבטחי בה' יתברך, שיאיר עיני בתורתו וינחנו בדרך אמת, ואני אינני מחדש שום דבר חדש, רק אני יוצא לחפש באמתחות הספרים לברר מפיהם ומפי כתבם כתבי הקודש, ואלקטה באומרים את אשר יורוני מן השמים, ועל פי הסכמת מרנן ורבנן גדולי הדור, אם יסכימו עמי.

הנה מעשה באה לידנו לשלוח גט לנא אמון, ונסתפקנו בשם האישה, כי כפי מה שכתבו לנו משם, לא נתברר הדבר, כי הנה כתבו לנו לכתוב: המתקראת סולטאנה והמתקראת ריגי'ן. וכאשר בא הבעל לסדר הגט חקרנו אותו על השמות אמר שהאישה היה שמה מעריסה סולטאנה וכך נקראת בפי משפחתה, אומנם כשגדלה שינתה את שמה לשם ריג'ין, כי הוא שם מודרני ובפי הרוב נקראת בשם ריג'ין (והנה שם ריג'ין הוא שם צרפתי והוא תרגום של שם סולטאנה, כי סולטאנה הוא בלשון ערבי ופירושו בעברית מלכה, וכן ריג'ין בצרפתית הוא גם כן מלכה, והיות ושם סולטאנה הוא שם מזרחי, ושם בנא אמון נוטים הרבה לשמות לע"ז ולאירופיות כידוע, לכן הרבה משנים שמותיהם או לתרגום לועזי או לשם אחר ממש) אך בחוג משפחתה נקראת עדיין בשם סולטאנה כך אמר לנו הבעל.
ולפי דבריו יוצא שהרוב קראו לה בשם ריג'ין, והמיעוט בשם סולטאנה, ואם כן היה ראוי לפי זה להקדים שם ריג'ין לשם עיקר, ושם סולטאנה לטפל, ולכתוב: ריג'ין המתקראת סולטאנה. ... לכן שלחנו מכתב לבית הדין ששם לברר העניין הזה, ולא סדרנו את הגט עד שנקבל תשובה. ...
והנה קבלנו תשובה שהאישה נקראת מעריסה סולטאנה כנזכר, ומפני ששם זה יש לו צליל מזרחי לכן החליטה האישה להיקרא כלפי חוץ בשם ריג'ין שהוא שם לועזי אבל בבית אביה ומכריה מקודם נשאר שמה סולטאנה וכתבו שהאישה טוענת שבפי רוב נקראת סולטאנה וכתבו שאי אפשר להם לברר איך קרו לה הרוב ואיך קראו לה המיעוט.
ואני בעניי, לא נחה דעתי בזה, כי לפי דבריה, שהיא מופיעה כלפי חוץ בשם ריג'ין שהוא שם לועזי, אנו עדים ש'חוץ' הוא רוב בבירור נגד בית הוריה ומכיריה, ורואה אני דברי הבעל נכונים, כי לפי דבריו רק הוריה הם שקורין לה סולטאנה, אבל שאר כל בני העיר קורין לה ריג'ין, וזה נראה נכון, כי ידוע לנו שבנא אמון מתנהגים על פי רוב כדרך האירופיים בכל מהלכם, וכמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה בגיטין דף י"א ע"ב: 'רוב ישראל שבחו"ל שמותיהם כשמות נכרים'. ולכן, כיוון שהרוב מתנהגים כלועזים, ואולי הכל מתנהגים כן, בוודאי שהיא מופיעה בפניהם רק בשם לעז: ריג'ין, ואני מתאר לי שאם היא יודעת לכתוב וקרוא, בוודאי שהיא חותמת את שמה רק בצרפתית או אנגלית וחותמת רק בשם ריג'ין, וכך קורים לה הרוב של הרוב לפי מה שאני מתאר לי. בכל זאת אינני יכול להחליט שכן הוא האמת, ורק כך אני חושב ומשער.