מקצת שבחו
חכם ראובן מוריס עלוש נולד לאמו מרת עטריצה ואביו חכם מסעוד עלוש בשנת תרצ"ב (1932) בעיר תיטאוין בתוניס.
ראשית תורתו למד מפי חכם מקיקץ חדאד, ובשנת תשי"ב (1952) נתמנה לשוחט, חזן, דרשן ומלמד תינוקות בעירו תיטאוין, ונשא לאישה את מרת מרים ונולדו להם בנים ובנות.
בשנת תשט"ז (1956) עבר לשרת בקודש בכפר זרזיס, והיה שם שוחט ומלמד תינוקות.
בשנת תשכ"ז (1967) חכם ראובן עלוש זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר באר שבע. לבקשת רבו החכם מרדכי סגרון עבר למושב זמרת כדי לעמוד לימינו כרב המושב באחרית ימיו. בשנת תשכ"ט (1969) לאחר פטירתו של חכם מרדכי סגרון, התמנה חכם ראובן עלוש כרב מושב זמרת. הוא נודע בענוותנותו, ובדרשותיו המגיעות אל לב כל שומע.
חכם ראובן עלוש נפטר ביום א' אדר תשמ"ו (1985)
חכם ראובן עלוש כתב חידושים רבים לתורה ולגמרא והם יצאו לאור בספרים הבאים: 'מעשה ידי'- חידושים על התורה, 'ויגידו למשה'- באור הגדה של פסח, 'יחי ראובן'- דרשות בנושאים שונים, 'שערי רחמים'- חידושים על הגמרא.
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד לרדוף אחרי השלום בעולם, איפה שצריך לעשות שלום.
גדול מעלת השלום, שבכל המצוות לא נאמר שצריך לרדוף אחריהם אלא אם יקרה לעשות מצווה יעשה אותה, כמו 'כי יקרא קן ציפור לפניך' 'כי תפגע שור אויבך' 'כי תראה חמור שונאך', אלא בשלום כתוב: 'בקש שלום ורודפהו' ממקום למקום לעשות שלום.
וזהו כוונת התנא באבות: 'הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום' - הכוונה לא יספיק מה שאתה אוהב השלום אם יזדמן לידך, אלא תהיה גם רודף שלום אפילו שלא נזדמן לך. ובזה אמרתי לפרש בסיעתא דשמייא מאמר חכמינו זיכרונם לברכה: 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם' - ויש לדקדק מה לשון 'מרבים' ומה לשון 'בעולם'? - והיה לו לומר תלמידי חכמים עושים שלום, ולפי האמור מובן היטב לומר, שמלבד שהם עושים שלום, גם מרבים אותו, להיות רודפים אחריו בעולם איפה שצריך לעשות שלום.
יחי ראובן בתוך שמו ראובן, עמ' רמ"ה נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד אפילו שהצדק אתו, לפעמים יוותר על זכותו, ולא תחרב הארץ.
'כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו' - והוא מידה כנגד מידה כמו שהוא מעביר על מידותיו גם הקדוש ברוך הוא מעביר על מידותיו, ומוחל לו על פשעיו, וכן אמרו חכמינו זיכרונם לברכה בפסוק 'נושא עוון ועובר על פשע' למי נושא עוון? - למי שעובר על פשע - דהיינו שמעביר על מידותיו. ...
ובזה יש לפרש הפסוק 'צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ' - ויש לדקדק למה כפל פעמיים צדק? ועוד מה לשון 'תרדוף' - שמשמעותה לעשות נגד הצדק ותרדוף אותו להרחיקו, והיה לו לומר תעשה, ועוד אומרו 'למען תחיה' - וכי המצוות להנות ניתנו?! והרי שכר מצוות בזה העולם אין, אך על פי האמור יהיה מובן וכך הוא אומר: 'צדק צדק תרדוף' - הכוונה אפילו שאתה חייב לעשות צדק וללכת לפי דין תורה, ובכל זאת לפעמים הצדק הזה, תרדוף אותו ותלך כנגדו, ותעשה לפנים משורת הדין, ולוותר על זכותך אפילו שהצדק אתך, והטעם לזה 'למען תחיה וירשת את הארץ'.
יחי ראובן בתוך שמו ראובן, עמ' ר"ס, נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד סימן מגיד אותיות דגים, שבן דוד בא באמצעות פריה ורביה.
'מגיד' - אותיות דגים ובא לרמוז מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף', וזה באמצעות מצוות פריה ורביה, לפרות ולרבות כדגים.
ויגידו למשה בתוך שמו ראובן, עמ' פ"ו, נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שבזכות הצדקה ימצא מה שנעלם ממנו בלימוד התורה.
מתקשה בלימודו ייתן צדקה ויזכה להבין, כי זכות הצדקה שהאיר בה עיני העני לחיות, תאיר עיניו להבין דברי תורה - ובזה יש לפרש הכתוב: 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים' - ויש לדקדק היה לו לומר: יזכה לחיים, מה לשון 'ימצא'? - משמעות מה שאבד לו. ... שעל ידי הצדקה 'ימצא' ביאור נכון, שנתעלם ממנו בתורה, הנקראת חיים, כמו שנאמר: 'עץ חיים היא'. וזה גם כן רמז הכתוב: 'אז תבין צדק ומשפט' - תיבת אז רומזת לתורה, כמו שכתב הרב 'יקר הערך': אם אתה רוצה להבין דברי התורה, הנקראת 'אז' - צריך לתת צדקה.
יחי ראובן בתוך שמו ראובן, עמ' רל"ה, נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד מורי ההלכות והמלך להיות באחדות, שפני שניהם אל הכפורת.
'ועשית שניים כרובים ... ופניהם איש אל אחיו' - הנה שני הלוחות שבארון, על לוח אחד היו כתובים חמש דברות הראשונות, שבין אדם למקום, ועל הלוח השני היו כתובים חמש דברות האחרונות, שהם בין אדם לחברו, וישראל היו צריכים לשני סוגי המנהיגים: כהן גדול ומורי הלכות ומוסר שהיו ממונים ללמד תורה לישראל ולהשגיח עליהם בעבודת ה' ובמצוות שבין אדם למקום; המלך והשרים שהם ממונים לעשות משפט בארץ ולבער כל עושי רשעה בין אדם לחברו. וכנגדם עמדו שני הכרובים: אחד הסוכך בכנפיו על צד האחד של הארון, שבו הלוח המזהיר על המצוות שבין אדם למקום, והשני הסוכך בכנפיו על הצד השני של הארון, שבו הלוח המזהיר על המצוות שבין אדם לחברו, ולכן עמדו שניהם על הכפורת הסוכך על הלוחות בכלל.
והיה צריך להיות שני הכרובים פורשים כנפיהם למעלה לרמוז שהמנהיגים יעשו הכל לשם שמיים, לא משום שררה או על מנת לקבל פרס, ויתגברו על הרגשות גשמיות ויהיו סוככים על הכפורת שמגנים על מצוות ה' כפי עבודתו, לכן צווה ה' שיהיו הכרובים 'פניהם איש אל אחיו' - בשלום ואחדות עוזרים אחד לשני, וכן פניהם אל הכפורת לחזק עמודי התורה ויראת שמיים, ולעשות משפט וצדקה בארץ.
מעשה ידי, בתוך שמו ראובן, עמ' מ"ו, נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהכסף המיועד לצדקה יהיה מוכן בידך בטרם יבקשו ממך.
'נתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו' - שהכסף המיועד לצדקה יהיה נתון ומוכן בידך, וכשתראה עני תתן לו בטרם יבקשו ממך, 'ולא ירע לבבך בתתך לו' - לפני שיבקש ממך ולומר אולי הוא לא יבקש. 'כי בגלל הדבר הזה' - שאתה נותן לו לפני שיבקש, 'יברכך ה אלו-היך בכל מעשיך' - על שגרמת יחוד שם ה'.
יחי ראובן בתוך שמו ראובן, עמ' רל"ב, נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד חשיבות לימוד התהילים ביום הכיפורים, להיטיב לו החתימה.
חשיבות לימוד תהילים, שיש בו כמה סגולות טובות, ובפרט לכפר על עוונותיו של אדם, ומזה נהגו ללמוד התהילים בימי ראש השנה ויום כיפורים, וזהו: 'הכפורים' - לכפר עוון האדם, וכן ביום הכיפורים ממש, יש לו לאדם ללמוד תהילים, לעורר רחמי שמיים ולהיטיב לו החתימה.
מעשה ידי בתוך שמו ראובן, עמ' מ"ח, נתיבות, תשמ"ז (1987)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שהיה ברית מילה בעיר, לא היו אומרים תחנונים בכל המניינים.
בעירי תיטאוין היה מנהג כשיש ברית מילה בעיר, לא היו אומרים תחינה בכל המניינים, שהיו מתפללים באותו היום, עד אחרי שגומרים ברית מילה, שהיה נהוג לעשותה בערב אחר הצהריים.
מתוך יומן החיים בתוך שמו ראובן, עמ' ט, נתיבות, תשמ"ז (1987)