מקצת שבחו
חכם שמואל עלוש נולד לאימו ואביו בגאבס אשר בתוניס.
ראשית תורתו קיבל מפי מחכם דוד הכהן, והיה למלמד תינוקות של בית רבן ועמלי תורה, והעמיד תלמידים הרבה. חכם שמואל עלוש הקדיש את כל זמנו ללימוד תלמידים, ולא היה חס על זמנו הפרטי כלל וכלל, אלא בכל שעה שנזדמן לו היה מלמד ודורש לתלמידיו הרבים, אחד מתלמידיו הידועים הוא החכם המקובל שמעון חיררי.
חכם שמואל עלוש נודע כגומל חסדים, ורחמנותו הרבה על כל דל ואביון, יתום ואלמנה, שהיה פורס מלחמו לכל דורש.
חכם שמואל עלוש נשא לאישה את מרת ורידה עלוש, ונולדו להם שלושה בנים, אשר המשיכו את דרך אבותם.
חכם שמואל עלוש נפטר ביום כ' אדר תשי"ט (1959) בעיר סוסה שבתוניס, בעת שהשתתף בשמחת נישואי תלמידו.
חכם שמואל עלוש כתב חידושי תורה, והם יצאו לאור על ידי בניו לאחר פטירתו בספר 'ויאמר שמואל'.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לתת לחכמים, אך לא יעלים עיניו מן הריקנים.
'זרעו לכם לצדקה' - ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: דימה הכתוב הצדקה לזריעה, שכשאדם זורע הוא בוחר באדמה פוריה, וכן אמרו: 'אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה', ואין זה אומר שלא יתן צדקה כלל לשאר בני אדם או לריקנים לגמרי, אלא שיבחר מתחילה לתת לאנשים חשובים ולחכמים, ובהזדמן לפניו גם כן בני אדם ריקנים, לא יעלים עיניו מהם, אלא לאחוז בזה ובזה, ובכולם יהיה כוונתו לשם שמיים, ולא לשום יוהרה ותפארת משום אדם.
'ויאמר שמואל' עמ' נ"ט, דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לחתוך הפת בסכין, שאוכלים בעולם הזה בזכות שפשט צווארו.
הטעם שאנו חותכים הפת בסכין בשעת אכילה, אפשר לפרש על פי מה ששמעתי ממורי ורבי, רבי יהושע ציאדה, הטעם שנאמר בעקדת יצחק: 'ויקח את המאכלת' - לרמוז לנו שעל ידי עקידת יצחק, אנו אוכלים בעולם הזה. בזכות שמסר נפשו לעקידה, ופשט צווארו לסכין, בשביל אהבתו יתברך, ולכן בשעת אכילה מזכירים זכות זה של הסכין, במה שחותכים בו הפת לאכול.
'ויאמר שמואל' עמ' נ"ב ב- נ"ג, דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד לרחם על כל בני האדם גם מי שהוא ריקם לגמרי מן המצוות.
מידת הרחמנות היא יקרה למאוד, וצריך האדם להיות לו לב רחמן וחנון, ולרחם על כל בני האדם. ולא יאמר, זה אין ראוי לרחם עליו וכיוצא, וגם מי שהוא ריקם לגמרי מן המצוות, אף על פי כן יחון עליו ויקח ראיה מהקדוש ברוך הוא שהוא 'נותן לחם לכל בשר', ואם הוא גומל לבני אדם על פי מעשיהם ודרכיהם, כמעט שלא ישאר מהם למחצה לשליש ולרביע, וברוב רחמיו משפיע ומחדש טובו בכל יום לכל הנבראים. ... ובזה אפשר לפרש כוונת הכתוב: 'כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך אל תתעלם' - דהיינו ערום מן המצוות, כמו שפירשו על פסוק: 'ואת ערום ועריה'. 'וכיסיתו' - ולא תאמר שאין ראוי לרחם עליו, כי תלמד זה 'מבשרך' - שאתה בעצמך חייב מאוד לקדוש ברוך הוא, ואינך כדאי לתת אוכלך בעיתו, כי אם מרחמנותו יתברך, וממילא 'אל תתעלם' - גם על העני הריקם מכל, ולא תקפיד על חסרונו.
'ויאמר שמואל' עמ' נ"ח, דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שנתרחקו מלהיות קהילה אחת אז נהיו בשפל המדרגה.
'ויסעו ממקהלות ויחנו בתחת' - אפשר לפרש על פי הידוע, שגדול כוח האחדות והשלום, ולא מצא ה' יתברך כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שהוא האחדות והליכוד, וכל דבר גשמי ורוחני לא יהיה בו כוח וחוזק ההתקדמות אלא על ידי האחדות והשלום, ובהפך חוסר השלום והפירוד גורמת לכל נזק וחבלה. וזה שנאמר: 'ויסעו ממקהלות' - דהיינו: נתרחקו מלהיות קהילה אחת ואחדות אחת, ואז 'ויחנו בתחת' - יהיו, חס וחלילה, בשפל המדרגה, אלא העיקר הוא הליכוד והאחדות.
'ויאמר שמואל' עמ' י"ב ב, דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.
עוד מתועלת האחדות והשלום שאפילו המצוות שאין יכול לקיימם וקיומם אחרים נחשב לו כאילו הוא קיימם בפועל, ולא זכו ישראל לקבל התורה אלא מצד השלום, כמו שנאמר על פירוש 'ויחן שם ישראל נגד ההר' בלשון יחיד, כאיש אחד, שרק בזה יכולים לקיים כללות התורה שיש בה תרי"ג מצוות והרבה מהם אינם באים לאדם כמו פדיון הבן וספר תורה וחינוך הבית וזולתם ובהיותם בשלום ובלתי פירוד מה שעושה זה יועיל זה לזה, ובזה פירשתי כוונת הכתוב
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום' , דהיינו: 'עוז לעמו יתן' - היא התורה ואיך יכולים לקיים מצוותיה, שאין כל אדם יכול לקיימם. לזה אמר: 'ה' יברך את עמו בשלום' ו- כל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב להם כאילו קיימו כל התורה והמצוות.
'ויאמר שמואל' עמ' כ"ז, דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד רמז יעקב – ישובו עדת קדושים בארצם.
'תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב' - כתבו המפרשים על פסוק 'וילחם עם ישראל ברפידים' -על ידי שרפו ידיהם מן התורה בא עליהם עמלק, וידוע שעל ידי עסק התורה נזכה לגאולה וימחה שמו של עמלק אז יהיה שם 'הויה' שלם - מספר כ"ו, לא כן עתה בגלות שיש רק שם 'יה'.
וזה שרמז: 'תורה צוה לנו משה' - סופי תיבות גימטרייה כ"ו, כמניין שם 'הויה' שלם, לרמוז שבלימוד התורה שציווה לנו משה יהיה שם השם שלם מספר כ"ו, וגם זאת 'מורשה קהילת יעקב' - היינו: הארץ שהיא מורשה לנו מאבותינו, שנתנה ה' להם, תהיה ביד ישראל שהם קהילת יעקב, ועל צד הרמז: יעקב - ראשי תיבות: ישובו עדת קדושים בארצם, ונראה ביאת גואל.
'ויאמר שמואל' עמ' י"ז דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה
חובת לימוד התורה שלא יהיה רק לומד לעצמו, אלא לומד ומלמד לאחרים, ובזה יזכה לרב טוב ומעלתו גדולה מאוד בזה, לא כן אם לומד לעצמו דווקא, אין מעלתו כל כך, ולא יהיה הולך ממדרגה למדרגה, כי הלימוד שעם התלמידים הוא מחדד השכל ופותח שערי חוכמה, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'ומתלמידי יותר מכולם' - מצד שצריך לבאר להם כל דבר, ומרחיב העניין היטב עד שיבינו הם, ובזה יתבאר כל סתום ויוותרו על הספקות והקושיות.
'ויאמר שמואל' עמ' ס"ב, דפוס אוצר העברי, ג'רבה תשכ"ב (1962)
1959-0