מקצת שבחו
קס וובשט אייטבג נולד לאביו אייטגב טמנו ולאימו ישבת אלמו בשנת תרס"ו (1906) בגורבה בגמדר, באתיופיה.
בילדותו עבר עם משפחתו לגאנה במחוז גונדר, ומשם עברו לסקלט. בסקלט, נשא לאישה את מרת מרום ילסה ונולדו להם שני ילדים. הם התפרנסו מחקלאות, וקס וובשט אייטבג היה מקדיש לילותיו ושבתותיו ללימוד תורה. כדי להעמיק בלימודיו, עזב את משפחתו, למשך שבע שנים, במהלכן, הוסמך לקס ע"י הנזירים. לאחר הסמכתו חזר למשפחתו בסקלט, לצר עבודתו החקלאית, שימש קס של בני קהילתו.
בשל מתחים עם הנוצרים בסקלט, עזב עם קהילתו לכפר אזזו, שליד העיר גונדר, משם עברו לכפר היהודי הגדול אמבובר. הכפר שהוקם ע"י צעירים יהודיים בראשם פרופ' תאמרת עמנואל, עוד בתקופת הכיבוש האיטלקי בשנת תרצ"ו (1936), שימש מרכז רוחני לכל יהודי גונדר, ובו קיימו את הכינוס המרכזי בחג הסיגד.
קייס וובשט אייטבג הקים וניהל באמבובר בית כנסת ובית ספר לילדים, והתנדב לפיתוח תשתיות וסלילת כבישים, וכן היה פעיל בהקמת מושבה סמוך לגבול עם סודן.
בשנת תשל"ב (1972), בהתערבות יהודי אמריקאי, מאיר לוין, ובעזרת חזי עובדיה, עלו בנו וכלתו של קס וובשט אייטבג לארץ ישראל, והתיישבו במושב בית מאיר. בשנת תשל"ג (1973), לאחר לחץ כבד על ממשלת ישראל, עלה קס וובשט אייטגב לארץ ישראל יחד עם משפחתו, והם התיישבו במעון עולים סמוך לרמלה. עם הגיעו לארץ, נפגש קס וובשט אייטבג עם הראשון לציון, מרן החכם עובדיה יוסף, שפסק כי 'ביתא ישראל' הם יהודים לכל דבר, פסיקה שהובילה להחלת חוק השבות על יהודי אתיופיה.
קס וובשט אייטבג למד את השפה העברית במהירות, והתפלל בקביעות בבית הכנסת לעולי מרוקו על שם רבי דוד ומשה. בעלייתו סלל את הדרך לרבים מבני קהילתו שעלו אחריו לארץ. הוא דאג לקליטתם, ושימש קס ליהודי 'ביתא ישראל' ברמלה. ביתו היה פתוח לכל מבקש, ובמשך שנים פקדו את ביתו מאות צעירים מהקהילה העולים מאתיופיה, להם שימש כאב. קס וובשט אייטגב היה ממייסדיי חג הסיגד בארץ ישראל, כשמטרתו בארץ הייתה גם כדי להתפלל על שאר אחיו הנמצאים באתיופיה ולעורר את המודעות הציבורית לכך. קס וובשט אייטגב השתתף בצעדה לכנסת ישראל על מנת לעורר את דעת הקהל למצבם של יהודי אתיופיה.
קס וובשט אייטגב נפטר ביום כה' בתשרי תשנ"ה (1994).
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
לא נהגו יהודי אתיופיה לקרוא בתואר רב, אנחנו קוראים בתואר זה בכדי לייצג שר, אדון ומנהיג כפי שהיה מעמדם של חכמי העדה.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד מסירות נפש בשמירת המנהגים, שאינם סותרים את ההלכה.
'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים' - לאחר כיסופים רבים זכינו והגענו לארץ ישראל, ומרגע זה אנו מקבלים עלינו את 'תורת ישראל' - את המנהגים והמצוות שנוהגים בארץ. אנו צריכים מסירות נפש בשמירה על המנהגים שלנו, שאינם סותרים את ההלכה המצויה בארץ, אך באם יש מנהגים שסותרים, עלינו לקבל את 'תורת ישראל' שמשם יוצא דבר ה'.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שיוכל לקיים 'ושיננתם לבניך', צריך לקיים בעצמו 'ודיברת בם'.
'ושיננתם לבניך ודברת בם' - כדי שאדם יוכל לקיים את מצוות 'ושיננתם לבניך' - לימוד הבנים, עליו לקיים בעצמו את 'ודיברת בם' - עליו ללמוד תורה, וראוי לו לאדם, להקדיש את שבתותיו וימיו הטובים, ללימוד תורה, עקב ריבוי הדאגות והפרנסה ביום יום, עלינו להקדיש את השבתות ללימוד והתעסקות בקודש.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שאסור לקחת כסף מאנשים המבקשים ברכה או עצה טובה.
'יהי ביתך פתוח לרווחה' - על כל אדם לפתוח את ביתו ואת ליבו לכל מבקש, עלינו לדאוג לאוכל - לאותם המבקשים אוכל, עלינו לדאוג למקום לינה - לאותם המבקשים מקום לינה, ועלינו להוות סעד וכתף תומכת לאותם המבקשים את זאת. צריך להצטיין במידת החסד. ראוי לאדם לפתוח את לבבו ואת ביתו לכל הזקוקים והרוצים בכך, לדאוג שביתך פתוח תמיד לכל אדם, להעניק מקום לינה ודברי מאכל לכל אלו המבקשים. אסור לאדם לקחת כסף מאנשים המבקשים ברכה או עצה טובה, ואם נתנו לו כסף בכל זאת עליו לתרום ולתת כסף זה לצדקה וחלקו לזקוקים לכך.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד החובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לכל אחד מהקהילה.
חובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לאדם מהקהילה שזקוק לעזרה, גם אם האדם שזקוק לעזרה הוא שונא שלך, חובה עליך לעזור לו, כי כוחנו באחדותנו, וכולנו בני איש אחד אנחנו, בני קהילה אחת.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
על בני הדור הצעיר שהגיעו לארץ מוטלת החובה ללמוד את שפתנו, ללמוד לדבר אמהרית, ללמוד לכתוב באמהרית, בעוד כמה שנים (על אף שהיום הזה נראה רחוק מתמיד), יגיעו אחינו מאתיופיה לארץ ישראל, והם יהיו זקוקים למישהו שיכוון אותם, שיקל מעליהם את הקליטה. תלמדו לדבר אמהרית כדי שתוכלו אתם הצעירים להיות האנשים הללו, שתומכים ושמגישים עזרה לאחינו. גם אם זו נראית לכם היום מציאות קלושה, אני מאמין בכל ליבי, שכל אחינו הנמצאים באתיופיה יזכו ויגיעו לארץ ישראל, ואנו צריכים להכין את עצמנו לכך, לדאוג לקליטתם בצורה הטובה והמיטיבה ביותר.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד להתפלל על אחינו הנמצאים באתיופיה, שיזכו להגיע לארץ.
מטרת ציון חג הסיגד בארץ ישראל היא כדי להתפלל על אחינו הנמצאים באתיופיה שיזכו להגיע לארץ ישראל במהרה בימנו, ואף אם נראה שהגבולות חסומים והדרכים קשות, עלינו להמשיך ולהתפלל על כך ולהאמין שכל אחינו יזכו להגיע לארץ ישראל.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד איך יתקן הילד דרכיו, למצוא לו ערב, שייקח אותו תחת חסותו.
במוצאי שבת כל המשפחה המורחבת מגיעה לבית סבא וסבתא. שם יושבים לטקס ה'בונה' ואכילת דאבו, ויושבים למעין מפגש משפחתי. יש שלב שפורשים ומספרים לסבא התנהגות בעייתית, אם הייתה, של אחד מהילדים. מספיק היה מבט של סבא שנדע בפעם הבאה לתקן את דרכינו, אך יחד עם זאת סבא היה מחפש ערב - אדם בוגר, שמוכן לקחת חסות ולהיות ערב לאותו ילד, שאכן יתקן את דרכיו.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
1994-1906