מקצת שבחו

'וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם. כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים, חשב על היהודים לאבדם'. - בהקדים מה שכתב הרב אלגאזי, זיכרונו לברכה, בספרו הבהיר 'נאות יעקב' בדרוש של שבת שקלים, וזה לשונו: אמרו במדרש בפסוק: 'ישנו עם אחד' - שאמר אחשוורוש להמן: יש בהם חכמים שיגנו עליהם. אמר לו המן: 'ישנו עם אחד' - כבר הם ישנים. וכתב הרב זיכרונו לברכה טעם התשובה הייתה לומר: ישן הוא מהאחדות ואיש מרעהו יפרדו, והוא אומרו: 'מפוזר ומפורד', והכוונה שהואיל וחלק ליבם, ולא היו לאחדים, לא יועיל זכות הצדיקים להיות להם מגן וצינה, שמה יועיל זכות ראובן לשמעון, הואיל וכל אחד נדרש לעצמו, ואינם נפש אחד?! ...
וזה נראה לעניות דעתי הסמיכות של אלו הפסוקים: 'וקבל היהודים את אשר החלו לעשות' - והוא משתה ושמחה, 'ואת אשר כתב מרדכי אליהם' - משלוח מנות ומתנות לאביונים. מילת 'וקבל' - מורה שהיו באחדות אחד, כמו שכתבנו. מה טעם היו באחדות אחד, וקבלו לשלוח מנות איש לרעהו? - הוא משום 'כי המן בן המדתא ... חשב על היהודים' - מחשבתו הייתה לרעה, שהיו מפורדים ולא יועיל להם זכות הצדיקים, ומפני זה עשו תשובה, וקבלו להיות באחדות אחד, ולשלוח מנות ומתנות לאביונים.

'ותלמוד תורה כנגד כולם' - כתב הרמב"ם, זיכרונו לברכה, בפירושו, הטעם - מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה. וכבר ידוע מאמר רב יוסף ש'התורה מגנה ומצילה' מכל חטא, ואם כן החיוב מוטל עלינו לקרוא בתורה יומם ולילה, וכמו שנאמר 'והגית בו יומן ולילה'. וצריך ללמוד 'כי ברוב עם הדרת מלך', וכמו שכתב הרב הקדוש בעל 'ראשית חכמה', זיכרונו לברכה, בשער הקדושה, שאחד מהתנאים כדי שימשיך האדם הקדושה עליו, הוא המקום מיוחד ללמוד תורה, כגון בית המדרש, שקדושתו הוא יותר מבית הכנסת כידוע. ותלמוד ערוך הוא אם רואה אדם שהיצר הרע מתגבר עליו ימשכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח, שקדושת הבית מדרש מתיש כוחו של היצר הרע.
ושבח לאל יתברך שמו, שיש לנו בזה המחוז בית המדרש קבוע ללמוד בו ביום ובלילה תלמידי חכמים, ה' יחיים, שלומדים לשמה בקיץ ובחורף, ובעלי בתים ביום, יחידי סגולה לומדים כל יום ויום, התהילים כולו בלי הפסק דיבור כלל, אשריהם ואשרי חלקם, הודו לה' כי טוב, אין די להודות, כן ירבו וכן יפרוצו. אמן.

'ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום' - שכבר ידוע שהצדקה המעולה היא כשנותנה בסתר ולא בפני רבים, שנראה כיוהרה. אבל אם כוונתו הייתה כדי שיתנו אחרים, שממנו יראו וכן יעשו, היא מצווה גדולה, ושכרו כפול ומכופל שזיכה ומזכה. וזהו כוונת הכתוב: 'ונדיב נדיבות יעץ' - לאחרים כדי שיתנו גם הם, אף על פי שהוא היה צריך שיתנה בהצנע, כיוון שכוונתו הוא כדי לזכות אחרים 'והוא על נדיבות יקום' - שאומר אני נותן תחילה כדי שיתנו אחרים גם כן, וודאי שצדקה כזאת היא צדקה מעולה ביותר.

'ועשית מנורת זהב טהור' - בגאולה העתידה לבוא, במהרה בימינו, רוצה לבוא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וכמו שאמר הכתוב: 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון'. וכבר ידוע שאם יש לנו, חס ושלום, איזה מידות רעות, כמו הגאות והכעס וכיוצא, לא יש השראת שכינה, כמאמר הכתוב: 'תועבת ה' כל גבה לב', וכל שכן וקל וחומר לשון הרע, שהוא מהכתות שאינם רואים פני שכינה.
ואם כן, צריכים אנחנו לתקן אילו המידות רעות כדי שתשרה השכינה בינינו, בעזרת ה', ויבוא הגואל במהרה בימינו. ורבותינו זיכרונם לברכה אמרו: 'גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה'. וגם ידוע שכדי לקרב הגאולה שצריך לעסוק בתורה יומם ולילה, וכמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שמפני ביטול תורה חרב הבית, כל שכן שלא יבנה חס ושלום אם יש ביטול תורה. ...
וזה מה שרמזתי, אם רואים אנחנו שיבוא הגואל במהרה בימינו, בעזרת ה', 'ועשית מנרה', שהוא ראשי תיבות: מידות, נדיבות, תורה, 'זהב טהור' - זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

ונקרא שמה ישיבת אח"ד, יכון בצדק, והודו לה' כי טוב, שכל היום כולו, מן הבוקר עד ערב, לומדי תורה שני כיתות, כת אחת של תלמידי חכמים שלומדים ש"ס וכל מפרשיה, וכת אחת של בעלי בתים כשרים וישרים בלבותם, שלומדים תהלים, כולם בנחת ובשפה ברורה, אות באות, תיבה בתיבה, ובעת הערב לומדים בספרי מוסר כמו שעה וחצי או שתי שעות קודם מנחה. והספרי מוסר הקדושים הם כגון 'ראשית חכמה' ו'שבט מוסר' וכדומה להם, בוודאי שכל לימוד התורה הזאת, שלומדים בזה המקום הקדוש, עושה רושם גדול להצדיק הזה, ושפתותיו דובבות בקבר, שמסיבתו נבנה זה המקום הקדוש.

כתבו המפרשים משם הרב האר"י, זכותו יגן עלינו אמן, שבכל שעה שבוכים על הצדיק, ומצטערים על מיתתו, הוא מכפר להם, אפילו שיעברו כמה שנים, ולמדנו זה ממיתת בני אהרן, שאנו מזכירים אותם בכל יום הכיפורים, בכל שנה, לומר: מה יום הכיפורים מכפר, אף מיתת בני אהרן מכפרת, כפי שיש במדרש בסדר 'אחרי מות' וזה לשונו: 'אמר רבי חייא: באחד בניסן מתו בניו של אהרן, ולמה מזכירים את מיתתם ביום הכיפורים, לומר כשם שיום הכיפורים מכפר, כך מיתתם של צדיקים מכפרת. ומנין שיום הכיפורים מכפר שנאמר: 'כי ביום הזה יכפר עליכם', ומנין שמיתתם של צדיקים מכפרה, שנאמר: 'וקברו את עצמות שאול ויעתר על הארץ'.