מקצת שבחו

הנה ידוע מה שחקרו המפרשים זיכרונם לברכה, על זה שאיך הקדוש ברוך הוא נוטל צדיק אחד כדי לכפר על הדור? הגם שנאמר שהצדיק הוא ערב בעד החוטאים, הרי נאמר לנו כי אין נפרעים מן הערב תחילה. ופסקו מרן הקדוש זכרונו לברכה. ודין זה מוסכם מכל הפוסקים זיכרונם לברכה. ואם כן איך הקדוש ברוך הוא נוטל הצדיק ונפרע מן הערב תחילה?
אכן לעניות דעתי נראה בישוב החקירה הזאת, והוא על פי מה שידוע מחלוקת רבי מאיר הלוי אבולעפיה ורבי אשר בן יחיאל, זיכרונם לברכה, שהיכן שהערב נשא ונתן ביד, כלומר שלקח המעות מיד המלווה על הלווה כלום אם לאו, אכן לעניין אם יכול המלווה לתבוע מן הערב תחילה, - כל העולם מודים שיכול הוא לתבוע מן הערב תחילה, וכך מדייקים דברי רבי מאיר הלוי אבולעפיה, זכרונו לברכה, שכתב שיכול לגבות גם מן הלווה לומר שהם שווים.
גם ידוע מה שכתבו המקובלים, שהחכמים שבכל דור ודור נקראים בשם משה, כמו שידוע בכמה מקומות בתלמוד, שאמרו: 'משה יפה אמרת', והטעם הוא משום שניצוץ משה רבינו, עליו השלום, נכנס בהם להורות להם את הדרך שילכו בה. וכיוון שעל ידי משה רבינו, עליו השלום, שלקח התורה ונתנה לישראל, הוי כאילו גם הם נשאו ונתנו ביד הלווה. ומעתה כשחוטאים ישראל ועוברים על דברי תורה, יכול לתבוע תחילה מצדיקי הדור, לפי שהם ערבים שנשאו ונתנו ביד. ומן הדין הקדוש ברוך הוא נוטל צדיק אחד כדי לכפר על הדור.

נאמר במדרש קהלת: אמרו לשלמה המלך, עליו השלום, על פסוק 'והשבע לעשיר, אינו מניח לו לישון' מה אתה אומר? - והלא מי שהוא שבע מהמאכל, מביא אותו לידי שינה. אמר להם: בעשירי תורה אני מדבר ולא בעשירי ממון. כיצד? - אדם גדול ועשיר בתורה ולימד תלמידים הרבה והשביען בתורה ורבץ תורה, אף על פי שהוא מת, אין התלמידים שהעמיד מניחים לו לישון, וכן אמר רבי שמעון בן לקיש: אין התלמידים שלימד מניחים לו לישון, שנאמר 'דובב שפתי ישנים'. עד כאן.
וכן הצדיק המקובל הזה שאנו עסוקים בכבודו, שהעמיד תלמידים הרבה בלימוד תורת האמת - תורת הקבלה, בוודאי כל זמן שיושבים ועוסקים בה, אין מניחים לו לישון כלל, לפי שהוא כמעיין המתגבר, וכל רגע ורגע שיהיו לומדים, אומרים: כך וכך פירש לנו רבי, כך וכך למדנו מרבי, כך וכך קיבלנו מרבי. בוודאי שגם אחרי פטירתו אין מניחים לו לישון ושפתותיו דובבות בקבר שנאמר 'דובב שפתי ישנים'.

'ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך' - וכוונתי על מלך המשיח, וכינה אותו בשם אהרון לפי שבימיו יהיה שלום בעולם, כמו שאמר הכתוב: וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות', כמו שהיה אהרן אוהב שלום ורודף שלום. 'ואת בניו אתו' - היינו שקיבץ שארית ישראל המפוזרים בכל הארצות.

אני מתפלל ומשנן, עד מתי קץ הפלאות, עמך בצרות צרות צרורות, צרה אחר צרה, כל יום בכי ואנחות. כלו עינינו מדמעות, פרוטה מן הכיס אזלה. בבקשה ממך אדון האדונים, שלח תשלח משיח לפי תומו, יבוא המשיח עכשיו וינחמנו, מלך ביופיו תחזינה עינינו, אל השמחה ואל הנחלה ואל המנוחה, ציון היא דורש הן לה עיר קדשנו עיר א-לוהינו, וארמון על מכונו ומשפטו ישב, בית בנוי ומשוכלל במהרה בימינו, במהרה ובזמן קרוב אמן.

'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך'. - כוונתי לרמוז על הרב הצדיק אשר אנחנו עסוקים בהספדו וכבודו, ובהקדים מאמר זיכרונם לברכה על פסוק: 'ותרא אותו כי טוב הוא' - מלמד שהייתה עימו השכינה. גם נקדים מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה במסכת כתובות: אמר רבי אלעזר בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלושה כתות של מלאכי השרת יוצאים לקראתו, אחת אומרת לו: 'בוא בשלום', ואחת אומרת לו: 'הולך נכחו', ואחת אומרת לו: 'יבוא שלום ינוחו על משכבותם'. ...
שמיום צאתו לאוויר העולם שכינה עמו, שיומם ולילה יושב על התורה ועל העבודה בפרישות ובהתדבקות בעבודת הבורא יתברך, ויתעלה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. 'וברוך אתה בצאתך' - לרמוז על שלושה כתות של מלאכי השרת שיוצאים לקראתו ואומרים לו: בוא שלום. ... והייתה יציאתך כביאתך, טהור וקדוש יאמר לך.